מאז ומתמיד לא הייתי אישה שיודעת לנהל בית לנקות לסדר וכו אני ובעלי רבים על זה הרבה ואני אציג את שני הצדדים. מהצד שלו הוא עובד קשה מאוד מחמש וחצי בבוקר עד שבע וחצי בערב, יש ימים שהוא לא עובד וימים שהוא חוזר בשעה ארבע וחצי , קשה לו שהוא צריך לחזור לבית לא נקי ומבולגן הוא רואה אותי שאני לא מצליחה לתפקד לטענתו אני עצלנית ואני מתעסקת בעצמי. מהצד שלי אני תקועה כל היום בבית כי יש לי תינוק בן 7 חודשים בבית שבעיניי זה גיל קטן מאוד לשלוח לגן , כל היום סביבו משחקים שירים צחוקים ומה לא גם כשאני לא במצב רוח שמה את המסכה שלי ונכנסת לזה לדעתי העבודה שלי לא פחות קשה בנוסף לזה אני לומדת שלוש פעמים בשבוע. ובעיקרון החיים של שנינו סובבים סביב בית עבודה בית לימודים. העניין הוא שמפריע לי שהשיח בינינו הוא לא מכבד. מצדיקה אותו בעניין הבית אני לא מתפקדת כמו שצריך אבל אני חושבת שגם לכעס ולתסכול יש גבולות . לא פעם ולא פעמיים הוא מרשה לעצמו לשים אותי תחת ביקורת בלתי פוסקת של למה לא עשית ככה ולמה לא עשית ככה , אני לא עושה את זה בכוונה ! מעבר לזלזול משפטים כמו ״בטח הילד לא אכל היום טעימות מהעצלנות שלך״ (מיותר לציין שאני לא מחסירה מהילד שלי כלום!!) הרבה פעמים הוא קורא לי מטומטמת טיפשה ועוד. היום ניסיתי להסביר לו שזה בסדר לא להסכים על דברים ובסדר להתווכח אבל שהגישה שלו פוגעת בי ומכאיבה לי. הורדתי מהאגו שלי לאפס למרות כל הכעס והעלבון והיה לי ממש קשה לכתוב את מה שכתבתי הרגשתי שאני עושה מעצמי סמרטוט , שבעלי מרשה לעצמו לדבר אליי איך שהוא רוצה ואיכשהו אני עדיין בוחרת לעשות את הדברים בצורה מכובדת למרות שאני לא זוכה לזה מצידו. התשובה שלו למה שכתבתי הייתה ״אני אגיד לך מה הבעיה, שאת תמיד המסכנה, שקשה לה, שהדיכאון״ כרגע אני מרגישה שתקעו לי סכין בלב שהוא כבר לא רואה אותי ועולות תהיות על העתיד. אני מרגישה שהוא השתנה מאז שנולד הילד והדברים שאני מספרת פה התחילו מאז . אין מה להציע טיפול זוגי כי הוא לא מוכן . מה דעתכן?

מחזקת אותך ללכת אולי למישהו חיצוני להיתייעץ

את לא יודעת לנקות ולסדר? או שאת לא רוצה, כי אם את רוצה לנקות ולסדר את הבית ומוכנה לעשות את זה פשוט לא יודעת איך אז אפשר לקחת מנקה או מישהי שתדריך אותך פעם פעמיים ואז תעשי את זה בעצמך, זה לא דורש כזה הרבה (תלוי ברמת הניקיון והסדר כמובן) אבל אני חושבת שכן אפשר לתת 30 אחוז מעצמך פעם בשבוע לסדר וניקיון. אם את לא רוצה, כי את לא אוהבת או כי את לא מוכנה אז קודם כל הוא ידע את זה לפני ומה הוא חשב שזה ישתנה אחרי חתונה? אפשר להתפשר על מנקה שגם לסדר קצת פעם בשבוע שבועיים כמובן שהדיבור והחוסר כבוד זה ממש לא קשור אבל אני חושבת שאפשר להגיע לאיזה שהוא הסכם שהוא ידבר יפה ויכבד ואת תתני 20 אחוז מעצמך לסדר וניקיון בכל דרך שתחליטו.

אני חושבת שאפשר לבחור משהו אחד שאת עושה- למשל:כשהילד ישן את עושה כלים/כביסה/ מסדרת את הניראות של הבית..וככה להתקדם כל פעם במשהו קטן ולאט לאט..

אין הצדקה לדבר אליך ככה את צריכה להבהיר לו שלא משנה כמה הוא כועס ככה לא מדברים איתך יש בעיות? פותרים אותן, משהו מפריע לו? שיגיד בצורה מכבדת תבהירי לו שאת במערכת יחסים מזלזלת ולא מכבדת לא נשארת או מדבר בלי קללות, ואם קשה לו לשנות שילך לטיפול או שאין זוגיות

בנות אני מחדדת , זה לא שאני לא עושה כלום אני עושה מה שאני יודעת ומספיקה . בעיניו זה לא מספיק

דבר ראשון כבוד זה הכל. אין שום הצדקה שהוא ידבר אליך או אל בן אדם אחר בצורה מזלזלת כזו או מילים כאלה. על זה הייתי עובדת דבר ראשון. כמו עם ילד קטן ברגע שמתחיל לאמר לו ״אני לא מוכנה שתדבר במילים כאלה איתי ומבחינתי, השיחה הזו נגמרה ואני לא שומעת ממך מילה נוספת עד שתתנצל על זה שקראת *לי*, זוגתך אהובתך והאמא של הילד שלך, מטומטמת/טיפשה/עצלנית וכו״ ולא מוותרת לו מילימטר על זה. אם אין לך כבוד אין לך כלום. באשר לנקיון עצמו - תראי גם אני בלאגניסטית לא קטנה ואני לא יודעת לנקות טוב. אמרתי לבעלי - זאת אני, זה לא ישתנה תנמיך ציפיות. יש מליון דברים אחרים שאני עושה נפלא. ואתה גאה בי ושמח עליהם, ואם זה מאוד מפריע לך אתה מוזמן לנקות בעצמך כמו שאתה אוהב או להזמין עוזרת. לכן אצלנו הוא למשל שוטף כלים כי הוא לא אוהב את הצורה שאני שוטפת ( באמת אין לי מושג למה, אבל זה שלו) את הצורה שבה אני שותפת ריצפה הוא מוכן לסבול😅