שבוע 38+4 אני בדרכ עובדת כמו משוגעת רוב היום ולפעמים גם בשבתות אם יש עומס (הייטק), זה היה סיבה לריב עם בעלי במשך המון זמן והוא רצה שאפסיק לעבוד כבר חודש לפני ואדאג לנוח ולכל ההכנות של הבית לתינוק. (מיותר לציין שהייתי עושה את זה בערבים בלילות ובסופשים) ברור לי שהכל מכוונה טובה ומדאגה, אבל בכל זאת זה היה קשה להכיל את זה וגם את העומס בעבודה. לפני שבוע במפתיע אושפזתי ועכשיו אני כבר בבית והתאוששתי, בעלי כמובן דאג שיהיה לי 14 ימי מחלה אפילו שאני לא באמת זקוקה להם.. עכשיו בבית אין לי באמת כוחות פיזיים לעבודות הבית, אין לי באמת אף אחד אחר לבלות איתו את הזמן ובאמת מתבאסת שאני לא עובדת עכשיו וממש מתאפקת לא ליצור קשר עם הבוס שלי.. אם לא בעלי ברור שהייתי חוזרת לעבוד, יש לי טיוטה לחוזה עם החברנ הזו כשאני חוזרת על סכום ממש גבוה.. כמעט פי 2 מהמשכורת הנוכחית שלי (וגם של בעלי), באמת מפחדת שאני מצטיירת לא טוב בעבודה

בעלך עושה זאת נטו מדאגה כלפייך אני מבינה שזה קשה גם בעלי כזה כשאני אומאת שאני לא מרגישה טוב או שקשה לי הוא ממש שומר ומגן עליי לפעמים זה קצת מעצבן אבל זה מכוונה טובה בלבד לא שווה הריבים שלכם על הדבר הזה

אם הפחד שלך זה שאת מצטיירת לא טוב אז שחררי- את בהריון בחופשת מחלה וזה בסדר. ממליצה לך לדבר עם בעלך ואולי הפיתרון יהיה שפשוט תורידי עצימות עד הלידה. ותנסי להבין ממנו את הצד שלו גם, כנראה יש לו עוד חששות שהוא מתקשה לשתף איתך. תני לו ביטחון ומקום להביע למה זה כל כך חשוב לו ותמצאו יחד פיתרון ששניכם תהיו מרוצים. פתיחות וכנות זה המתכון לזוגיות מנצחת ❤️

תודה נסיכות! אני חושבת שזה נובע אצלו מחשש שאם אני שמה תמיד את העבודה במקום הראשון אז הילד לא יהיה אצלי במקום הראשון, ברור לי שהילד יהיה במקום הראשון ובגלל זה דווקא היה חשוב לי להוכיח את עצמי כמה שניתן לפני שהוא מגיע לעולם 🙏🏻 וכמובן שאתן צודקות זה מגיע רק ממקום טוב אצלו.. אני פשוט מאוד לחוצה לקראת הלידה והשינוי וקשה לי לשחרר

אהובה זה מדהים מה שאת אומרת וחשוב שתדברי על זה עם בעלך ותרגיעי אותו. מה שלא מדובר הצד השני לא ידע גם אם זה נראה לנו מובן מאליו. תעשו שיחה פתוחה וכנה על החששות שלכם לקראת הלידה, על הציפיות שלכם ועל השאיפות שלכם וגם על הציפיות אחד מהשניה. זה רק יעזור לכם להיות יותר קשובים אחד לשניה ולשים לב לצרכים אחד של השניה ❤️