אמא שלי מעצבנת אותי כלכךךך למה היא לא רגישה כלפיי בשיט היא גם לקח לה 4 שנים להביא ילדים ואחר כך 7 אז ממנה הכי חשבתי שיהיה הבנה ומיום ליום אני פשוט בשוק יותר יותר לא מבינה מנסגר איתה באלי לצרוחחחח מעצבים למה היא צריכה לספר לי כל הזמן על ההריון של גיסתי ומה יש לה וכל מיני זה לא מעניין אותי ולא מעוניינת לדעת ולשמוע למה כל פעם צריכה להגיד לה מחדש פשוט עשתה לי רעעע עכשיו כלכך באלי לבכות אני מספיק עם הורמונים שלא תורמים בכלל

😭

ואיי איזה קשוח 😭😭

זה יהיה כואב, אבל קחי צעד אחורה..

היא לא משחררת אני לקחתי צעד אחורה ממזמן והיא כל פעם מכניסה את זה משום מקום

את בתהליך להכנס להריון?

לא לא לקחת צעד אחורה למשל לא לדבר איתה אני נפגעתי מאמא שלי ולא דיברתי איתה תקופהלפני ההריו, גם בהריון, וגם אחרי🤷🏻‍♀️ היא למדה את הלקח שלה

כן

אין לה טאקט בשיט לא לה ולא לאבא שלי התחילו לדבר איתי אמרתי להם מה עכשיו כאילו מה למה זה אמור לעניין אותי זה לא מעניין אותי אז הוא העביר נושא בקושי עניתי ואמרנו לילה טוב והם כמובן בשורות טובות וכל מיני חפירות פשוט דיייייי כמה אפשר

אני יכולה לומר לך שפעם אחת היא עיצבנה אותי בקטע כלשהו ואמרתי משהו פוגע רק כדי להאיר את פניה שתראה כמה זה כואב וכמה זה לא אמור להיות ככה

ואז כתבתי לה "אם אני צריכה לפגוע כדי שתביני שזה לא נעים לי אז אנחנו במצב גרוע מאוד"

כן מבינה טוב נראה מה יהיה פעם הבאה אני פשוט אגיד לה שלא תדבר איתי יותר על זה בצורה ברורה שתבין וזהו

אם היא גיסתך זה אומר שהם יהיו סבים, אפשר להבין גם את ההתרגשות שלהם. אבל אין ספק שהם צריכים להיות רגישים יותר