מוציאה תיסכול שאני מקווה שיהיו בנות שיתחברו ויבינו - הפרעות אכילה היום כל השיח הוא מאוד בודי פוזיטיב וזה ממש לא דבר רע אבל אני גדלתי והתבגרתי כנערה בתקופה שהיללו רזון והיללו הפרעות אכילה וצומות פרו אנה ופרו מיה היה שיח שאפשר למצוא בכל מקום והיה ממש קהילות באינטרנט שהיינו מהללות את הרזון ומעלות טינספו ומעודדות אחת את השנייה לצום ושומעות שירים של פרו אנה אני אושפזתי פעמיים במחלקה להפרעות אכילה ועבר כבר עשור מאז אבל ההפרעות תמיד ישארו אצלי בראש ויצופו מדי פעם אני שמחה בשביל הילדים שלי שכבר אין את זה באינטרנט ואפילו טיקטוק ופינטרס חסמו את האופציה לחפש אותם ולאחרונה אני מוצאת את עצמי מחפשת אותם שוב ואין בשום מקום, ישראבלוג שהיה הבית של האנורקסיות הלך לעולמו ונשארנו הומלסים הגיוני שעברה לחלוטין תקופת ההפרעות אכילה? זהו כולם בריאים בגופם ובנפשם ורק אני נשארתי מטומטמת וחולה??? רק אני אחת לכמה חודשים / שנים פתאום נופלת שוב למקום הזה?? אין פואנטה סתם מחפשת עוד מישהי כמוני מהתקופה הלא כל כך רחוקה שהיללה רזון מוגזם לפני קים קרדשיאן ולפני ניקי מנאז בתקופה שהמראה הכחוש רזה וחולה היה באופנה וכל האמהות היו רעילות ולרדת על שמנים היה באופנה

זה טבעייי תשאירי מאחורייך אהובה ❤️‍🔥❤️‍🔥

כפרה עלייך היום זה הההתקופה של הפרעות אכילה מכל הסוגים והמינים ותרבות דיאטה מזעזעת רק לשמוע אנשים מדברים ואת קולטת מה עובר להם בראש בהקשר של אוכל קצת לקרוא וללמוד על זה ואת קולטת כמה הכל מעוות את ממש לא היחידה ובואי נגיד שבדרגות מסויימות זה אפילו הרב אם את מרגישה לא בנח עם צורת חשיבה מסויימת אל תרגישי לא בנח ולכי לטיפול אין עם זה שום בעיה

את ממש לא מטומטמת ואת ממש לא היחידה שמתמודדת עם זה, בתור מישהי שעובדת במקום שמטפל בהפרעות אכילה אני רוצה להגיד לך שאת ממש לא לבד וזה ממש לא בושה לבקש עזרה

אנונימי באמת את חושבת ככה? אני רואה בטיקטוק כל מיני שמנות מעלות תוכן ולא רומסים אותן בתגובות כמו פעם ולאישה מותר לאכול המבורגר וכולן כזה בודיפוזיטיב ויש שמנים בטלויזיה ושמנמנות הולכות עם חולצת בטן כאילו המצב היום זה החלום שלי בתור נערה שהייתה קצת שמנמנה וכולם אמרו לה כמה היא מכוערת ובהמה וצריכה לסתום את הפה בגיל 13 אמא שלי שמה אותי בדיאטת הרעבה של 500 קלוריות ליום ויצאה עלי שאני אוכלת יותר מדי חסה ואני אשמין ואם אכלתי קצת יותר אוי ואבוי איזה מילים הייתי שומעת היום דבר כזה לא היה עובר בחיים וכל המשפטים של nothing taste good as skinny feels זה כבר לא דברים ששומעים אבל בראש שלי זה מתנגן כרגע בלי סוף לא תמיד אני ככה אבל מאוד קל לי לקבל טריגר ולחזור לזה וזה מה שקורה עכשיו ואני מרגישה מאוד לבד בזה לא מכירה אף אחת עם התמודדות כזו הסביבה שלי נהנת מאוכל ואף אחד לא צוחק על שמנים ומהלל רזון כבר אנונימוס יש היום מאושפזים כמו פעם? אני זוכרת שחיכיתי חודשים למקום פנוי מרוב שהמחלקות היו עמוסות ההריון והלידה היו לי מאוד קשים מבחינת השינוי בגוף וכל הזמן אמרתי לעצמי שזה בשביל העובר ואסור לחשוב על זה ואחר כך שאני מניקה ואסור כי ייגמר לי החלב ועכשיו הכל צף בבום ואין לי תינוק בבטן שאני צריכה לאכול בשבילו אז למה לא לצום? מרגישה דפוקה בגיל כמעט 30 חושבת עוד פעם כמו בגיל 16 רק חסר שאני אצייר שוב קו על היד על כל שעה שאני לא אוכלת בשביל מוטיבציה אין גיל שפשוט מתחילים לאהוב את עצמך??

לא אין גיל .. עכשיו תאהבי את עצמך!!! ואני לא חושבת ככה אני יודעת כי אני קוראת הרבה על הנושא משפט כמו:״כמה אכלתי אמלה איזה בהמה אני״ נשמע לך מוכר..זה דוגמה להפרעת אכילה… זה נשמע נושא שגם נוגע לליבך תתחילי לקרוא וללמוד… זה שפעם זה היה גלוי ועכשיו זה בצורה סמויה זה אפילו יותר מסוכן… לכי לטפל יש היום הרבה ידע וחומר בנושא את תיהיי בסדר…