למה אין מספיק מודעות למה שהאישה חווה אחרי הלידה?????? כל ההורמונים האלה והפרצי בכי. לא התכוננתי לזה. זה ממש רכבת הרים של רגשות. הכול כלכך כואב. למה רק מדברים על ההריון ןלא מכינים ומדברים על התקופה של האחרי לידה??????

באלי לקום ולצעוק את זה

צודקת

ממש ככה זה תקופה מאוד קשה, גם לאישה רגשית ופיזית וגם לזוגיות.. אבל זה משתפר כל הזמן ❤️

וואו לגמרי במשך ההריון לא הייתי בכלל הורמונלית, לא ידעתי מזה.. ואחרי לידה התהפכתי ממש. דכדוך, עצב, שמחה, התרגשות, שוב עצב, במקביל כמו שרשמת הכל כואבבב פיזית ורגשית ואף אחד סביבי לא באמת מבין, ובעלי עוד מצחקק פה ושם.. בכלל שבר לי את הלב אני יכולה לעודד ולומר לך תחזיקי מעמד, 6 שבועות בדיוק(!) זה התחיל לעבור

במשך 6 שבועות לא היה שום שיפור כבר חשבתי שנתקעתי עם הדיכאון.. ואז בבום זה נעלם

כמו שמור רשמה, יום אחד זה פשוט יעבור אצלי זה עבר תוך שלושה שבועות של ריבים בלתי פוסקים ועליות וירידות במצב הרוח ובכי.. חשוב מאוד לא לשכוח את עצמך! תצאי תתאווררי כל יום אפילו לכמה דקות ותבקשי עזרה מאחרים במה שאפשר. לא בישלתי שבועיים מאז שילדתי רק ביקשתי שיביאו לנו אוכל וזה עזר מאוד.

בדיוק כמו מור ככה היה לי גם. חשוב לעקוב אחרי זה ולקבל עזרה ממי שרק אפשר בגידול הבייבי בתקופה הזאת של ההסתגלות... וזה יעבור🤍

זה מממש קשה!!! את צריכה להתמודד עם כלכך הרבה דברים. וכשזה לידה ראשונה מתווספת לה גם ההרגשה שנגמרו לך החיים ונגמרה לך הזוגיות. וזה תחושה קשהה. בנוסף כואב לך כל הגוף פיזית.

אני קבעתי לעצמי שכל ערב ויהי מה אני מוציאה את הכלבה שלי כמו שעשיתי עד שבוע 38.. תמצאי את המשהו הזה שמחבר אותך למי שהיית לפני הלידה ותתמידי בו.

זה הגיוני לבכות 24 שעות ביממה? ולהיות אובססיבית לבעלי? כל פעם שהוא הולך אני בוכה ושהוא חוזר אני בוכה. חושבת עליו אני בוכה

לפחות תגידי לו את זה, שיבין שאת אוהבת אותו. גברים לפעמים מתרגמים את זה הפוך לגמרי ממה שאת מרגישה

הוא יודע והוא הכי מכיל בעולם. ואומר לי לשחרר וטוב שאני בוכה והגוף שלי עבר טראומה. אבל לי זה קשה

זה בסדר לבכות, זה משחרר..הכי חשוב שתזכרי שזה באמת אוטוטו יעבור🤍