יש פה גננת שהיא גם אם? מעניין אותי לשאול מה יותר קשה? להיות בבית עם ילד או שניים מהבוקר עד הערב (להיות אמא) או גננת עם כמה ילדים מהבוקר עד הערב? איפה יש לכן יותר סבלנות לילדים (בבית או בגן)?

זה שונה ממש.. 🙈

זה לגמרי שונה

זה מאוד שונה כמו שכתבו אני גננת לגילאי טרום טרום חובה וגם טרום חובה (גן ממשיך). כשיש 30 ילדים שהם כבר עצמאיים ומעסיקים אחד את השני יש הרבה נחת בזה, מצד שני אני שומעת את השם שלי 20 אלף פעם ביום כשהם מבקשים ממני עזרה, או רוצים להראות לי משהו, או לספר לי משהו... לא אשקר שלפעמים לפני שאני מסתובבת אליהם אני לוקחת מלאאאא אוויר. ובבית לעומת זאת בנץיים יש לי רק ילד אחד שזקוק להמון תשומת לב, תיווך, למידה... אז באחד על אחד זה מורכב יותר מאשר כשהוא עם חברים, יחד עם זאת אני מרוכזת לגמרי בו והעיניים שלי לא זזות לאלף כיוונים כדי לבדוק שהכל בסדר כמו בגן

כסייעת בגן, זה שונה מאוד ותלוי בגישה. עם הילדים שלך יש מעורבות ריגשית וזה מה שגורם לזה להרגיש קשה יותר. וכשאת עם קבוצת ילדים ועובדת איתם על סדר יום שאליו הם מתרגלים והגישה היא לימודית קצת אחרת, זה הופך לקל יותר.

אני לא גננת אבל עובדת בגנים. חד משמעית יש לי הרבה יותר סבלנות בעבודה מאשר בבית