היי בנות אשמח קצת לפרוק😪 אשמח ממש שתקראו אני לא יודעת מה לעשות מרגישה שעוד מעט משתגעת (קצת ארוך...) אני 7 שבועות אחרי לידה שניה בעיקרון "משכב לידה" כבר הסתיים אבל מרגישה שאצלי זה התחיל... את הילדה הראשונה ילדתי בקיסרי חירום טראומתי ושחזרתי לבית היה לי את כל העזרה שהייתי צריכה עם זה ארוחות צהרים שיחות נפש וכל "הצומי" שבא מסביב ואני עם עצמי הרגשתי ממש טוב הייתי צריכה את זה מה גם כן שזאת היתה נכדה ראשונה לשתי הצדדים אז קיבלתי הובר צומי ועזרה נפשית ופיזית....מכל הסובבים הלידה האחרונה לפני 7 שבועות היתה לי לידה טבעית חלומית הרגשתי עם כוחות... אבל אחרי הלידה פתאום שקט.... לא מתקשרים מתענינים בקטנה (בזמן הזה יש עוד אחינים... ואני לא היחידה) יום שלם אחרי הלידה אף אחד לא בא לבקר רק שישתחרתי קפצו בקטנה באופן אישי שיחות אלי לא היה היו מתקשרים לבעלי להתענין... אבל לי זה לא יפריע הייתי באורות הרגשתי כל כך טוב פיזית (מהלידה הראשונה) שפשוט הראתי לכלום שחזרתי לתפקוד מלא ילדתי לפני פסח ועוד פסח אירחתי בבית תבינו 7 שבתות לא עשיתי לבד ולא יתארחתי רק אירחתי כמובן שמי שבא אלינו היה עוזר.... נסיתי לחזור לשיגרה ולגזרה כמה שיותר מהר היה לי סבלנות לילדות והרגשתי האמא הכי מושלמת והכנסתי לעצמי לראש שכבר כולם גדלו ואת לא היחידה שמביאה ילדים ואין לי כבר את היחס של הנכדה הראשונה אממממ אמממה..... פתאום אחרי 6 שבועות נכנסתי לבועה רעה עצבנית מכל דבר לא יכולה לשמוע את הילדות בוכות מזניחה את עצמי ישר חשבתי למה הגעתי לזה והבנתי שכל כך חסר לי "הצומי" הזה העזרה הלהתקשר לשאול בשלומי להכין צהרים(מהלידה אולי פעם אחת הכינו לנו השאר אני יכנתי או שקנינו בחוץ) וגם מבעלי כבר קיבלתי יחס של דרישות הסברתי לו את עצמי ואת המצב שלי שאני ממש צריכה עזרה פיזית ולהרגיש אחרי לידה וכל זה... הוא ממש הבין אותי אמר לי לא שמתי לב הרגלת אותנו שכבר חזרת לעצמך וכל זה כמובן שאני לא יכולה לדרוש מהגיסות ומכל המשפחה מבינה אותם שאין להם כבר את הזמן אבל מרגישה עם עצמי ממש רע שבוע מתהלכת בתחושות האלה מרגישה שהכל כבר צף שאני כמו נופלת כל כך חסר לי אני אשכרה כל היום לבד בבית (לצאת לבד למקומות פחות מתחברת) בעלי עובד.... ואני מוצאת את עצמי מדוכדכת מיום ליום אמרתי לבעלי אני כל כך רוצה לצאת לבתי קפה לקנות מלא דברים הוא באמת מנסה לעזור אבל הוא סוג שאומר לי ניצא אל תידאגי אבל תתאפסי ותמשכי לתפקד באיזה שהוא מקום אני מרגישה שגם הוא לא מבין אותי מרגישה לבד לבד לא יודעת מה לעשות האמא שחלמתי להיות והיתה 6 שבועות פתאום בלי כוחות 😭😭 זה מהקום היחיד שאני פורקת פה אף אחד לא יודע מה עובר אלי ועכשיו פרקתי עוד פעם לבעלי הוא פשוט אמר לי מה ישלך תתאפסי די להתבכין אין לי כוחות😭 7 שבעות אחרי ועדין לא נחתי במיטה בכיף כמה שעות טובות בלי לשמוע את המילה עצלנית או לקבל פרצוף כאילו נתתי לכולם הרגשה שאני ממש בסדר פיזית ונפשית שעכשיו הם לא מאמינים שאני צריכה עזרה וצומי וכל זה.... תודה למי שקראה עד כאן❤️❤️

אהובה, תלמדי להרים לעצמך לבד... עשי לך יום כיף, לכי למסאז', לקניות כל דבר שעושה לה טוב. פרגני לך בכמה שעות של רגל על רגל עם קפה טוב. כמו שחברה שלי אומרת - המשאית עם המדליות לא תבוא היום. אז תרימי לעצמך, אל תחכי לחיזוקים של הסביבה תאהבי את עצמך ❤️ כנראה יש על מה...

את אלופה.. אולי תבקשי מאחד ההורים שישמור על הילדות לכמה שעות ותנוחי קצת וצאי עם חברה תשתחררי קצת זה יעשה לך טוב