קראתי את הכתבה אודות האם שככל הנראה סבלה מדיכאון אחרי לידה ורצחה את בנה והתאבדה. אני מתחננת בפני כל הבנות כאן, תשתפו, תדברו, תפרקו! זאת לא בושה, דיכאון אחרי לידה הוא כל כך נפוץ ולא מדובר וחבל! היום, 7 חודשים אחרי לידה אני יכולה להגיד בפה מלא וללא שום בושה שסבלתי מדיכאון אחרי לידה. זה לא בא לידי ביטוי בבכי לא נשלט, זה לא בא לידי ביטוי בהסתגרות בבית או חלילה בניכור לילד. זה התבטא בחרדות קשות, מחשבות על מוות, חוסר תיאבון, ירידה דרסטית במשקל. תודה לאל שזכיתי בסביבה כזאת מכילה ובבעל שלא ויתר עליי ושם לב מההתחלה שמשהו לא כשורה. אם אתן מרגישות לא כמו עצמכן, אם אתן מוצאות את עצמכן מתמודדות עם שדים פנימיים ובטוחות שאף אחד לא יבין - תחשבו שוב! לדבר על זה עוזר! לא להילחם בזה עוזר! וכן, במקרה צורך ללכת גם לטיפול מקצועי. שולחת חיבוק ענק ומאחלת לכולן בריאות בגוף ובנפש❤️

כל מילה בסלע! וגם קראתי את הכתבה, נקרע הלב 💔