חייבת לפרוק קצת .. ילדתי לפני חודש ילד שני מהמםםם ❤️ הבעיה היא שאני פשוט לא נחה! אין לי כמעט רגע אחד קטן לעצמי. ישר משחזרתי מהבית חולים אני רק בפעולה. כל היום סביב הילדים והבית, בעיקר סביב הילדים. לא מוצאת את הזמן לשבת לאכול כמו שצריך או לשתות .. שלא לדבר על לישון. אני בדרך כלל זו שקמה לתינוק בלילה ובאמת שאני עושה את זה באהבה אבל זה סוחט ממני עוד מה שאין לי לתת. בימים האחרונים בעלי חולה גמור במיטה ככה שגם הקצת עזרה שהייתה ממנו כבר כמה ימים שאין. היום הלכתי עם הילדים להורים שלי קצת שאנוח ובאמת ישנתי כמה שעות והם שמרו לי על הילדים. עכשיו כולם ישנים ואני נותנת לעצמי את הכמה דקות של רוגע בסוף היום, אממה שאני ממש מתחילה להרגיש התקף חרדה שמתחיל להתפרץ לו. אין לי למי להחזיק את היד עכשיו, אין לי מי שיניח לי יד על הכתף ויגיד מילה טובה. אני פשוט סחוטה פיזית ורגשית. ובעיקר עייפה. מאוד.

תחשבי שאני בידיוק כמוך רק שלי אין משפחה שתעזור ובעלי לא רק שלא עוזר גם מחפש לפגוע בי ואז להגיד למה אני לא שמחה ורק עצבנית ועצובה

שולחת לכן חיבוק ענקקקקק ❤️❤️❤️

ואי אהובה קודם כל מזל טוב♥️ ואת פשוט מלכה אין לי מילים!!! זה תקופה מאוד קשה של הסתגלות אבל עוד מעט התינוק קצת יגדל וישן יותר, המרווחים בין האכלה לאכלה ילכו ויגדלו, תזכרי שזה רק תקופה וזה עובר, זה שווה הכל.. ותנסי כמה שיותר להעזר בסביבה שלך, אני בטוחה שהם נהנים מזה... הרבה בהצלחה ונחתתת!!

חיבוק 🫶🏼🫶🏼