אין לי יותר כוחות. לא סיפרתי לאף אחד שאנחנו בטיפולים. מי שמספיק חכם אמור להבין. בינתיים זה לא מונע מאמא שלי לתקוף אותי (כן, לתקוף) בכל הזדמנות ולהאשים אותי למה אני לא מביאה ילד, שאני כבר זקנה ואגואיסטית ועוד הרבה מחמאות כאלו. היא עושה את זה גם ליד אנשים אחרים וממש לא מסננת. בא לי למות. אני לא רוצה לספר לה כי ברגע שהיא תדע, כל העולם יידע. למה היא לא מבינה את זה לבד? ניראה לה שכיף לי להיות במצב הזה כשאני עוד רגע בת 35? למה היא צריכה להזכיר לי עד כמה אני דפוקה? ועוד ליד אנשים... כבר אין לי כוחות ובא לי לוותר כי אז זו באמת תהיה החלטה שלי.

אהובה🫶🏼 שולחת לך חיבוק ענק ומקווה שתתבשרי בבשורות טובות בקרוב ממש אל תתייחיסי לרעשי רקע לפעמים גם האנשים שהכי קרובים אלינו יכולים להרוס לנו את הנשמה את לא חייבת לאף אחד דין וחשבון תהיי רגועה ❤️

פרימטיביות 😔 פשוט להתעלם עד שימאס לה

אל תתייחסי למילים האלה. תתמקדי בתהליך שלך, ברצון שלך להיות אמא וזה יבוא. כל לאנשים לדבר כשהם לא מודעים לסיטואצייה ולרגישות בנושא הזה. תהיי חזקה, ממוקדת ותתעלמי מרעשי רקע שלא תורמים למצב שלך! עוד קצת ובעזרת ה' תחזיקי את התינוק/ת שתך בידיים שלך

להפך, לא לשמוע רעשי רקע תמשיכי בכל הכוח זה יהיה הניצחון שלך!

וואי את ממש ממש לא דפוקה, אל תחשבי את זה, סליחה שאני אומרת את זה אבל אמא שלך היא הדפוקה וחסרת הרגישות. אני במקומך הייתי עוקצת חזרה שתבין ותפסיק. זה מזכיר לי כשהייתי רווקה וכל הזמן דודות שלי חפרו לי, אז הייתי עונה תשובות כמו "לא קיבלתן את ההזמנה, בטח הלכה לאיבוד בדואר", "יאללה את מי את מסדרת לי" וכל מיני תשובות כאלו, עד שהן הפסיקו לחפור לי. ברגע שרואים שזה משפיע עלייך, זה איכשהו מזין את זה, וכשזה הופך ל"בדיחה" אז המינונים יורדים. תראי לה שאת חזקה והיא לא מנהלת אותך

אני אישית הייתי אומרת לה שמנסים ולא מצליחים שזה יסתום לה את הפה, לא נכנסת לפרטים אם כן טיפול או לא