לא מקיימות יחסים מעל שנה. כנסו בבקשה היי, אספר במספר נקודות את הרקע כדיי שאולי תוכלו לייעץ/להרגיע אותי בנושא אני נשואה לאישה מזה כ-4 שנים, הקשר התחיל כך שבחודשים הראשונים שהיינו יחד היא הייתה גם עם האקסית שלה ואז גיליתי ובאמת הסיפור בניהן נגמר (לא היה ככ פשוט וקצר כמו שזה נשמע, היו הרבה הבטחות בדרך שזה נגמר והסתבר אחכ שלא). סהכ אחרי כשנה התחתנו, אישתי מדהימה, המשפחה שלה מדהימה תומכת ואוהבת, אישתי לא מחסירה כלום לא ממני ולא מהבית גם אם מורידה מעצמה בשבילי וגם אני באמת אוהבת אותה בטירוף אבל- הספק הקטן באמון בה תמיד קיים בגלל ההתחלה העקומה שלנו. התחלנו טיפולי פוריות לפני שנתיים וחצי, עברתי הפלה בשבוע מוקדם, אחכ גרידה בשבוע 17 בגלל דימומים חזקים מאוד ומיעוט מי שפיר. היא תמכה בי בכל שלב בטיפולים מכל בחינה אפשרית. כיום ברוך השם אני בהריון בשבוע 30. לצערי, בדיעבד, חשפתי אותה בהריונות הכושלים הקודמים למראות המזעזעים של הדימומים הקשים שכנראה הבהילו אותה מההריון שהסתיים בגרידה (סהכ לפני כמעט שנה וחצי) לא קיימנו יחסי מין בכלל! בכלל! פתחתי את הנושא הרבה פעמים בפנייה עד שהיא לא מזמן פרקה בפניי שבגלל מה שהיה בהריון האחרון היא מפחדת עכשיו לגעת בי ולעשות איזשהו נזק ושזה ממש חוסם ועוצר אותה הפחד מזה. יש לציין שכרגע אני בשמירת הריון בגלל פריצת דיסק אז נוסף לה עוד תירוץ ״שלא ייכאב לך הגב״ היא מאודדדד מחכה כבר לתינוקת שבדרך בע״ה ומתרגשת מכל בעיטה, כל בדיקה, כל דבר הכי קטן שקשור לציפייה לקראת ההורות שלנו. אז מצד אחד אני יכולה לנסות להבין את הפחד שלה מיחסי מין כרגע, מצד שני- מה... לה לא בא? ככ הרבה זמן? זה התחיל בזמן האחרון להפעיל לי את הראש אולי יש לה עניין מהצד? אולי אני ממש פחות אטרקטיבית בעינייה? אולי בכלל אני סתם מגזימה עם ההורמונים והשעמום הזה של השמירת הריון? מצד אחד אני רוצה ונוטה להאמין שהילדה תגיע בע״ה וזה יסתדר וישתחרר וככ נהנה כמו שאנחנו מתכננות ומחכות ומצד שני אני מפחדת שזה יעשה את ההפך הגמור! תודה למי שהגיעה עד לפה וסליחה על האורך

לדעתי לא לקחת החלטות וכמה שפחות להעסיק את עצמך במחשבות לגביי זה, שורה תחתונה היא תמשיך ללוות ולצפות איתך באהבה גדולה ללידה הצפויה, אז תני צ׳אנס לזמן ואני מאמינה שזה יסתדר וישתחרר אצלה הפחד בהצלחה :heart:

את סתם ככה בגלל כל ההורמונים וזקוק ה לתשומת לב היא צודקת לחלוטין ואת צריכה להעריך את זה היא בסך הכל דואגת לך ולילדה ויש לה טראומה מההפלה ובצדק את בעצמך לא מפחדת שחס וחלילה יקרה משהו ? אחרי שתלדי בעזרת השם אני בטוחה שהיא תרצה והכל יהיה בסדר אוטוטו זה נגמר תדאגי לעוברית יותר חשוב מהכל !!!!!!!

זה משמע שהיא פשוט דואגת או מפחדת, אם ההריון הנוכחי לא בסיכון אולי כדאי לשקול טיפול זוגי, זה קשה להיות נוכחים אבל מהצד ובמיוחד בדברים שאין עליהם שליטה....

האמת שאני קצת בורה ביחסי אישה אישה אצל גברים אני יודעת שאין מצב כזה שנה בלי לקיים בכלל ולפרוק אבל יכול להיות שעם אישה זה יותר הגיוני והיא באמת דואגת לך ולשלומך כרגע תנסי להיות חיובית ולחשוב שזה בא מדאגה ואם תראי אחרי הלידה שאתן לא חוזרות למה שהייתן תתחילי בברורים

היי רגועה ותבחני את הקשר אחרי הלידה... בעזרת ה עוד צפויה לכן דרך יפה וחדשה

אני מאמינה שהכל מפחד, למרות שאתן אישה ואישה אהבה זו אהבה ותשוקה היא תשוקה ואני יכולה להגיד לך שבעלי ואני מתים למגע ומתים לקיים יחסים אבל אנחנו גם אחרי אבדן וכרגע בהריון בסיכון גבוה ואנחנו לא לןקחים צאנסים, ומשתדלים גם לא להטריף אחד את השניה לחינם.. ואני מאמינה שבת זוגך היא בגישה דומה לשלנו ולכן יכול להיות שבגלל זה את מרגישה ריחוק מיני

אני מאוד מאמינה שזה מדאגה. גם אנחנו אחרי אובדן וכרגע בשמירת הריון ואני לא מוכנה לקחת סיכונים אחרי מה שעברנו. משתדלת להשתעשע עם בעלי בדרכים אחרות אבל לא מוכנה לסכן את ההריון ואני מאמינה שזוגתך חושבת גם כך במיוחד אחרי שתי הפלות. אני מאמינה שהיא לא רוצה לשתף אותך יותר מידי בחרדות שלה כדי לא להלחיץ אותך.

הפחדים שלך רלוונטיים לכל זוג. הקושי הנפשי ממחשבות על מה שהיה והפחד לפגוע ודאגה תמידית קיימים אצל הרבה מבני /בנות זוג. ברור שאת מקשרת את כל זה גם לשינויים במבנה גוף. אין אישה שלא חוששת מהשפעות של שינויי גוף ולא מעסיקה את עצמה בשאלה האם עדיין היא מושכת.... לדעתי זה אחד הפחדים האוניברסליים. הדבר הראשון והחשוב ביותר שתצטרכי לעשות כנראה כבר אחרי הלידה זה להחזיר לעצמך בטחון עצמי. ברגע שאת תהיה בטוחה בסקסואליות שלך ומרוצה מהגוף שיש לך, זה ישפיע גם על הרגשה של בת הזוג. לגבי החשש מיחסים מהצד. ..... הם יכולים להיות מצד אחד בלי קשר לשום הריון ומצד שני דווקא בגלל ההריון והתרגשויות חדשות ייתכן שבכלל אין לזה אפילו מקום למחשבה אצל בת הזוג שלך. תשחררי את כל המחשבות מפריעות לך להנות מהחיים וההריון... זו העצה העיקרית.

בגלל שהיה בעיית אמון התחילת הקשר את חוששת שיש כרגע שוב... זה מובן ולהוסיף לזה את כל ההורמונים של ההריון... את חייבת מנוחה ולדעתי אם את בשמירת הריון אז פשוטו כמשמעותו שמירה. את יכולה להתיעץ עם הרופא נשים שלך לגבי סקס אם מותר למרות השמירה. אין לך מה להתבייש. אולי אם תהיה לה תשובה מגורם רפואי שמותר היא תשתחרר

בעלי ואני בהריון ivf שבוע 28..לדעתי כבר מתחילת ההריון לא קיימנו יחסים.אני עם מפשעות תפוסות משבוע 12..בחילות מטורפות 4 חודשים..עכשיו עם כאבי גב..וספציפית כרגע מאושפזת עקב שלשולים והקאות.פעם שלישית אגב עם הרעלת קיבה..אה ..לפני חודשיים גם עברתי תאונה.אחרי כל זה .אני גם אומרת לבעלי..מה קורה? אתה לא נוגע בי וכו' ...מרגישה פילה גם ככה..והוא מצדו עונה שאני כל היום נאנקת מכאבים והוא מפחד..והאמת..שלי אין כוח ולא בא לי..אז לא כזה נורא..