בן שנתיים וחצי עושה לי טרור למד שכל מה שהוא רוצה לקבל אז זה לצרוח צרחות אימים... אם אני צועקת חזרה הוא נפגע ובוכה וצןרח חזק יותר וגם מתעצבן ומרביץ לי .. הוא בגדול ילד טוב, פא מרביץ בגן רק עליי הוא בקריזות.. מחובר לאבא שלו כמו לא יודעת מה, העדפה הורית קשה וכואבת ביותר...ההרדמות קשות הוא לא מןכן לקבל אותי רק כשבעלי לא נמצא הוא מןדע לזה ןאני מרדימה אותו אבל ברגיל? רקקקקק אבא וצרחוות ובעלי לא יכןל לעשות כלום רק הוא בהרדמות מבאס אותי שעולה למיטה תמיד בעצבים וההרדמה ארוכה 9 בלילה הוא לא אמןר להיות כבר עייף? עושים טקס שינה והכל...הוא גם יודע את כל המהלך והסדר ומתי עולים למיטה ועדיין...לפעמיפ אומר לא עייף ולא מוכן להיות במיטה.. איך מרגילים ילד בגיל כזה לישון? עזבו לבד, כבר לא מדברת על הרדמה עצמאית ממש וויתרתי על זה, אבל איך מלמדים אותו להרדם ??? פשוט להרדם! גם אם אנחנן שם קשה לו לתפוס שינה מה שכן כשהוא נרדם אז הוא נרדם טוב אבל הרדמה לוקחת מלאאאא זמן

תקשיבי,ישלי ילד בן 6 וילד בן 3. הגדול שלי עולה מזה יפה למיטה,לא קם,לא מצייץ אחרי 5 דק' חורפ. והשני?!וואי וואי... קם,הולך,מטייל,פיפי,קקי,מים,אוכל,נשיקה,חיבוק ומה לא... פתאום הוא נזכר בכל הדברים שיש. עם כל הפיוז הקצר שישלנו אנחנו מנסים להתאפק ולזרום איתו. כמובן לשים גבולות אבל זורמים. אתמול נגיד הייתי בהלם-בא נתן לנו נשיקה ועלה למיטה,אחרי 5 דק' נשפך. אני מאמינה שזה תהליך וזה זמן...אסור להתייאש וצריך להתמיד ואני מקווה שלאט לאט זה ישתפר.

ממליצה לך מממממש ממש להכנס לקרוא על השיטה ההיקשרותית זה בדיוק לדברים האלה יכולה להגיד לך מה עובד אצלי בבית כשאניי עצבנית וחסרת סבלנות, גם הילדה שלי ככה כשאני באה להרדמות בחוסר כוחות , בעצבים, גם היא ככה וההרדמה לוקחת שנים אבל כשאני משנה גישה במקום להיות עצבנית וחסרת סבלנות, לדבר ברוגע, להציע דברים בדרכים משחקיות לדבר בגובה עיניים, להסביר אם אני לא מסכימה משהו , לחבק המון , לעשות דברים מצחיקים ככה הכל עובד חלק

מה שעובד אצלי זה לעייף את הילד במהלך היום. אנחנו מעסיקים אותו המון עד שהוא גמור. בסביבות 19 הוא כבר נרדם בשניות.

אתייחס לחלק הראשון מה שלנו מאוד עזר זה להבין שהילד לומד שיש לו רצון אבל צריך להרגיש שיש מישהו אחראי לא לצעוק עליו חזרה (כן לנזוף גם בתקיפות אם צריך) לענות רגוע, להציב גבולות ברורים ועקביים אם מרביץ לשלוח לפסק זמן להרגע לתת לו במהלך היום אפשרויות בחירה (אתה רוצה שוקולד או גלידה, החולצה הזו או זו וכו) ככה ירגיש שליטה

עוקבת..גם הבת שלי נכנסה לשלב המרדני של הגיל שנתיים, יש ימים שהיא הולכת לישון חלק עד 20 ויש ימים כמו היום , כבר 22 בלילה והיא עדיין לא הלכה לישון ..ניסינו לשים אותה במיטה כבר 3 פעמים 🤦 וגם היא כשאבא שלה בבית רוצה רק אותו, מקלחות הרדמות וכו..

מסקנה שאת צריכה לקחת: לא להילחם בילד, להבין את הרצונות שלו ואת המקום שלו ולא לעשות עניין מכל דבר. ברגע שלא תעשו עניין לא יהיה עניין וככה הוא יבין שהוא לא יכול לנסות אתכם בזה כי אתם לא נותנים לזה מקום. פשוט תזרמי עם הילד גם אם זה קשה זה העצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך.

לגבי העדפת הורה, זו תופעה מוכרת וזמנית, חשוב לא להראות שזה מציק לנו מה כן? כשמתאים לכם לזרום עם הבחירה של הילד וכשלא להגיד, אבא עסוק היום אמא מרדימה ולא לוותר

מסכימה עם לאלי