דיכאון אחרי לידה.... חודש וחצי אחרי לידה וההגיון אומר שכל הסימפטומים נמצאים... לא בא לי עזרה נפשית... בא לי רק לצאת להתאורר ולישון. קצת שקט... ואת עצמי כמו לפני הלידה.. מה שהכי מפחיד אותי זה שאולי אני לא אוהבת את הקטן שלי מספיק... ולא מצליחה להרעיף עליו אהבה כמו כל אמא נורמלית . איך הילד ירגיש בטחון בי ככה? הכל פועל על אוטומט אצלי ושהוא מתנהג קצת שונה החרדות והבכי לא פוסקים.. ואיתם גם הכעסים.. בעיקר כלפי עצמי אבל קצת גם עליו . מקווה שזה לא לנצח. כל ההריון שלי עשיתי הכל למענו. הייתי הכי מאושרת בעולם. הפסקתי לעשן ודחיתי את כל הסיפוקים בגלל סכרת הריון שאיזנתי בתזונה... הכל עשיתי רק שיהיה הריון תקין והוא יהיה בסדר. אז מה קרה עכשו? למה אני לא מסוגלת להעניק לו אהבה כמו של אמא? כמו בבטן?

גם אני חודש וחצי אחרי לידה וזה קשה! כל החיים השתנו ברגע, ההורמונים שעדיין לא חזרו לשגרה, אין שניה לעצמך, חרדות, עייפות, גוף שהשתנה.. הכל מהכל והרבה. אני בטוחה שאת אוהבת את הקטנציק שלך ואת האמא הכי טובה שאת יכולה להיות, ובאותה נשימה זה טוב שאת ערה לכך שרת צריכה לדאוג לעצמך כדי שתתני לו את ההרגשה הזו. תבקשי עזרה! מבן הזוג, משפחה, חברים, בתשלום.. מה שצריך כדי שתוכלי לאגור כוחות מדי פעם. צאי להתאוורר כל יום להליכה של חצי שעה בחוץ, תבקשי שמישהו יקח אותו לסיבוב ארוך בחוץ כדי שתוכלי לישון. אחרי שאת עצמך תתחזקי תוכלי גם לחזק אותו

"כמו אמא נורמלית"- ממש לא! המון אימהות באותה הרגשה כמוך, המון לא 'מתאהבות' ברגע ומאושרות ובלה בלה... לוקח זמן. תני מנוחה לעצמך, תני לעצמך זמן להתרגל לדבר החדש הזה, זה בסדר. ההתנהגות הטכנית שאת עושה גם בסדר, חכי עם הרגשות והרעפת האהבה, היא תגיע, גם אם עוד שנה, היא תבוא. סבלנות ומנוחה, את נשמעת לי מצוינת

ואגב, אם ממש קשה אני חושבת שאפשר לדבר על זה עם בנות בטיפת חלב או בקופה

גם אני הרגשתי ככה, בשלב מסויים אמרתי שלא מעניין אותי כלום ואני טסה לחופשה (לא קרה בסוף, אבל ממש רציתי). חזרתי לטיפולים אצל המדקרת שלי, שהיא אישה מקסימה שישבה איתה והקשיבה לי. ובסוף מה שבאמת שינה את המצב - זה שהקטני התחיל לחייך. מתישהו יגיע הרגע שתביני שהוא הדבר הכי מדהים בעולם. כל אחת והזמן שלוקח לה להתחבר לתינוק, זה בסדר וזה תקין לגמרי 🙏❤️

כולנו באותו סירה,את לא לבד!גם אני הרגשתי ככה בלידה של הקטנה שלי ורק חיכיתי שמישהו ייקח אותה ממני כל רגע כדי שאוכל לבכות ולישון.תקופה לא פשוטה אבל עוברת!!!תזכרי שזה עובר ומה שאת מרגישה סופר לגיטימי והתינוק הזה עוד יהיה קרן השמש שלך🌸חיבוק!

הכל בסדר. את תראי שעם הזמן זה יהיה טוב יותר. התקופה הזו הכי מבלבלת וקשוחה בעולם וזה בסדר ולא רק את עוברת את זה. תחכי קצת ותהיי במעקב בחודש חודשיים הקרובים ❤️