פורקת. אני מאוד פגועה מבעלי. אין לי דרך לגרום לו להבין, וגם כשאמרתי בעבר זה התהפך עליי בחזרה. לא בא לי לדבר. לא בא לי לאכול. לא בא לי כלום, רק שקט. עוד כמה חודשים אני חושבת שאני יעזוב… לחיות רק אני והילד המתוק שלי. אני אתחזק נפשית וכלכלית ואני אעזוב, למרות שאני לא רוצה ואני רוצה לתת עוד צ’אנס, אבל הלב שלי כבר מרוסק וכואב מכל פיפס שהוא עושה. כך חיוך שיוצא לי לילד מהול בעצב שהמשפחה שלנו ככה מתפרקת. בעלי טוב לו איך שהוא, מתנער מהכל כאילו צדיק, גם כשאני מודה ולוקחת אשמה אליי על דברים שעשיתי, הוא נשאר בשלו עם האגו למעלה ששולט. ממש עצוב לי

למה את פגועה? ניסית אולי לחשוב על טיפול?

היינו בטיפול, עדיין בטיפול, זה רק החמיר ומחמיר מתחילת הטיפולים.

תקשיבי, אני הכי בעד לשקם ולנסות עם את אומרת שאתם בטיפול ולא עוזר לפעמים עדיף באמת לשחרר למה שתהיי בדיכאון לא תאכלי ולא יבוא לך כלום עם לא מסתדר תשחררי . לא בכל מחיר

אני משחררת, לאט לאט. מאוד כואב לשחרר. הלב מתרסק ככה או ככה

הוא לא מקל עליי, מחזיק אותי רגשית שאם מתגרשים זה בגללי ואני אשמה בזה ואני באמת נלחמת כדי להוציא את האופציה הזאת מהראש אבל ככל שהוא מפיל את כל האשמה עליי ככה כואב יותר ורק בא לי לברוח למקום שקט ולבכות

אולי תנסי טיפול רק לעצמך? אני חושבת שזה יותר יועיל..

הייתי בטיפול לבד, והלך יחסית ממש טוב וחזרתי אופטימית ומהר התרסקתי בחזרה כי הגעתי למצב שאני פשוט רגישה מידי ולא מסוגלת להתמודד עם כלום. אין לי אפשרות לשלם על טיפולים יותר תכופים ממה שיש עכשיו

יש לך אפשרות אולי ללכת להורים? לאחות משהו? להירגע להתרחק ממנו קצת?

אמאלה את ממש נגעת בי. זה כאילו מרגיש לי אני שכותבת כשהייתי עדיין בזוגיות עם בעלי. רק שאצלינו באמת הייתי חייבת לעזוב. אני לא יודעת מה הסיבות אצלכם את לא רשמת. רק תקשיבי. אם את יודעת שנסית הכל מהכל . ואת שלמה עם זה אז פליז אל תתני לו להוריד אותך רגשית. אל תתני לעצמך לפגוע בערך העצמי שלך. כי זה הכי כואב אח"כ לדעת שזלזלת ככה בעצמך.

הוא לא רוצה כלום. טוב לו כמו שהוא. זה מה שאני רוצה זה בעיה בשבילו. אני רוצה שירצה להיות יותר זמן איתנו, אני רוצה שיעריך שאני עובדת קשה כדי שיהיה לו כל יום ארוחה טרייה ובריאה ושאני עושה את כל מטלות הבית ולא משאירה לו כמעט כלום - למעט שיעשה כלים פעם בשבוע ביום שבת. שיעריך שאני דוחפת אותו שילך להנות עם חברים למרות שאני רוצה שישאר איתנו, שאני סובלת את ההורים שלו ומתאפקת למרות שאמא שלו מכשפה ואבא שלו שקרן ואגואיסט והם מנסים להתערב לנו הרבה בגידול הילד, ואני בכל זאת מכבדת אותם ולעולם לא התייחסתי לא יפה. לא ביקשתי שום דבר חומרי אלא נהפוכו, שלא יגרום לי להרגיש שהכל מובן מאליו ושאין לי חיים ואני בקושי מתלוננת אבל הצטבר לי הכל, וכשאני צריכה להתאוורר ולשחרר ולהישען על בעלי שיבין אותי וינחם אותי ויגיד לי, יפה שלי אני איתך אני אוהבת אותך… הוא עונה לי במקום זה דברים פוגעים כמו - אני לא מבין מה יש להרגיש ככה, אני לא עושה לך כלום, את בוחרת להיעלב וזה לא קשור אליי זה שלך לא שלי, ועוד משפטים בסגנון שרק מורידים אותי עוד יותר למטה.

אולי עם תעשי צד אחורה הוא יחליט להתאפס זאת אומרת- לא להכין ארוחה , לא לסדר אחריו, לא לדבר איתו יותר מידי כאילו להיות ״ קשה להשגה״ מבינה? להתחיל לצאת להתלבש יפה כמובן לא אומרת להזניח את הבית אבל באמת שקראתי על זה מלא וזה דברים שעוזרים לעורר אותם אולי תנסי ככה

עם טיפול לא עזר והוא חיי בסרט ולא מעריך תתחילי להיות קשה לא עוזר לך ? לא מעריך? אין כתף לשים עליה ראש? אין בעיה תהיי אישה לעצמך ותראי מה קורה

יאלה כל הגברים היום חיים בסרט ( אני עצבנית מהפוסטים פה כברר) 😂😡

כבר עשיתי ככה והוא מתעצבן כשאני לא מכינה כי התרגל כבר

אין לי לאן לצאת כאן, עברתי רחוק מהמשפחה שלי והחברות בשבילו ואני גרה ביחידה קטנה במושב שלא מרימים קקי אחרי הכלבים ובלתי אפשרי לצאת לשום גינת שעשועים אז אם אני רוצה לצאת להנות עם הילד זה תמיד מסתכם בלנסוע לאנשהו עם בכי וצרחות באוטו

שיתעצבן עד מחר אחותי את לא אמא שלו ולא שפחה שלו. שיתנהג אליך בכבוד אל תתרגשי מהעצבים שלו מי הוא בכלל שיזלזל בך ואז יחשוב שמגיע לו הכל

הוא לא יכול להיות עם הילד מידי פעם? אפילו שתצאי לאיזה בר לשתות משהו, רק תראי לו שאת לא צריכה אותו ברגע שאת מראה לו חולשה הוא נתפס על זה ומוריד אותך יותר

אני יכולה לבקש שיהיה איתו וללכת אבל אין לי עם מי ללכת אין לי אף אחד פה. הכל פה שומם והיחידה שחברה שלי זאת השכנה שלי אבל יש לה הרבה ילדים והיא יבשה בערב אין לה כוח. אני יוצאת לפעמים לעשות סיבוב בערב באוטו סתם ככה לבד ומשאירה אותו עם הילד אבל זה לא נותן כלום, רק אני קצת משתחררת אבל חוזרת הביתה והכל חוזר להיות מגעיל כמו שהיה

אני יודעת שיש זוגות שמתגרשים על שטויות וסתם ולא ניסו מספיק, אני כל הזמן מנסה אבל הגעתי לייאוש ואני לא רוצה להיות בייאוש הזה ולא מצליחה לצאת ממנו ובעלי בטוח שלא עוזר לי לצאת ממנו

חיבוק❤️

מצב קשוח אחותי שולחת לך חיבוק ומלא כוחות הלוואי וזה יתקדם לשיקום או גירוש רק שיתקדם ותצאי מהבאסה אני פה בשבילך ואשמח לדבר איתך עם את צריכה לפרוק או סתם לדבר תעדכני מה קורה❤️

תודה רבה עוזר לפרוק ויותר עוזר לקבל תמיכה 🙏🏻

אוהבת❤️ שמחה שעוזר לך אבל- לפעמים אנחנו פורקים ומוציאים את התסכול , ואז הוא עובר ( זמנית כמובן) ובגלל שפרקנו אנחנו מרגישות יותר טוב החוכמה היא לפרוק אבל תוך כדאי להגיע למסקנה ולטפל בבעיות מבינה אחותי?❤️

כן לגמרי. כמו שאמרתי שאני לומדת לשחרר לאט לאט ממנו ואולי תוך כמה חודשים אמצא את עצמי מתחילה דף חדש בלעדיו. מקווה יותר שהוא יתעשת עת עצמו ולא יתן לי להגיע למצב הזה כי בפנים זה לא מה שאני רוצה. תודה ;) נשמה טובה שאת