אני מרגישה חרא של אמא הילד שלי בן 1.8 והוא בדיוק בגיל שהוא מחרפן לנו את הצורה מטפס על כל דבר אפשרי, גם כשמכנסים להוריד סיכונים הוא מוצא איפה עוד אפשר. לא מוכן להחליף בגדים וטיטול. העצמאות הזאת שהוא גילה שיש לו זה מבורך כמובן ובשעה טובה בשבילו אבל לנו זה עושה חיים קשים בטירוף. הוא גם לא ישן 100 אחוז בלילה ועדיין מתעורר פעם בלילה. אם לפני כמה חודשים היה אפשר בכיף ללכת איתו לאנשהו ולהנות אז היום זה סבל, הכי הרבה אני יורדת איתו פה לפארק למטה אצלנו וגם זה קשוח כי הוא מנסה לגרור לילדים אחרים את הקורקינט/ אופניים וכאלה כשמביאים משהו משלנו הוא בדיוק דקה איתו ואז אני נסחבת עם זה ורודפת אחריו. בקיצור ממש קשה לי. אני מוצאת את עצמי צועקת עליו מלא, הרבה " לא" כי הוא כאילו מחפש איפה להציק ולעצבן. היום אמרתי לו שהוא ילד חרא. הוא הסתכל עליי בעיניים לא מבינות ועייפות ( כי היה עייף והתפתל עליי ואחכ במיטה כמו תולעת וחשב שזה הזמן לצחוקים) כמובן שלא התכוונתי לזה וכמובן שאני לא מצדיקה שום הרמת טון או קללות וכאלה.. אבל הוא מוציא ממני את כל המיץ עד הטיפה האחרונה. אני לא מצליחה להתנהל איתו, לא מצליחה להנות ממנו. ובעלי חולה.. הורים שלי כבר היו אתמול וחמותי גם חולה. כי😭😭

נישמע קשוח ❤️ מה שעוזר לי עם הילדים זה להשתדל להגיד מה ״כן״ במקום ״מה לא״ ולתת חלופה.. נגיד במקום ״אל תרוץ לשם״ אז להגיד ״אתה יכול לרוץ פה״ (במקום שמקובל עליי, וגם להצטרף אליו נגיד בקטנה) במקום ״אל תטפס לכאן״ להגיד איפה כן מותר לטפס (גם אם זה רק במתקן בפארק, עדיין להגיד את זה.. ואז כשמגיעים אז להגיד ״אתה יכול לטפס במתקן״) את יכולה לקחת איתכם בימבה ג׳וק והיא נכנסת ברוב העגלות שראיתי, אם רואה אצל ילדים אז להגיד ״זה לא שלנו, לנו יש פה את הבימבה שלך״ ובמידת הצורך מרחיקה אותו.. לפעמים גם לא מפריע לילד השני ואז אפשר לעשות סיבוב ולהזכיר שהילד הביא לנו ואיזה כיף לנו שהוא הביא לנו. עוזר לי לזכור שהם לא נגדי אלא בעד עצמם. משתדלת לשלב המון משחקיות.. נגיד להחליף טיטול- אני שרה להם שיר שהמצאתי והוא כולל דיגדוגים וכו׳ וככה הם זורמים להחליף טיטול. כשהיינו צריכים ללכת מהפארק ואחד מהם התנגד אז לקחתי אותם כמו מטוס לעגלה.. עם כל מיני סיבובים וככה הם היו זורמים.. אלו דברים שעוזרים לי🙏🏼 ❤️

שמחה לשמוע שמצאת מה שעוזר לך לצערי לא עוזר להגיד לו מה כן כי הוא פשוט מחייך וממשיך. ואם אני מגיעה ומורידה אותו ואז מראה לו משהו אחר, אחרי 2 דקות הוא חוזר למה שרצה לעשות לגבי טיטול, כלום פשוט כלום לא עוזר, לא שיר לא פרצופים לא לדבר לא טלויזיה ולא פלאפון, סיוט!! ומה שאמרת לגבי כשהילד לא רוצה ללכת ואני לוקחת אותו, לא ניסיתי כמו עם האווירון שאמרת אבל אנסה.. מרגיש לי שהוא ילד עם אופי חזק ( מזל אריה ובסיני שור) ואני באמת רואה את זה כשהוא רוצה או לא רוצה משהו, הוא עושה הכל כדי להגיע למטרה ואני מותשת. כל כך מותשת

מקווה שתמצאי את מה שיעבוד לכם 🙏🏼 אפשר גם לפנות להדרכת הורים ❤️ לפעמים מישהי מבחוץ רואה בעיניים רעננות מה שלנו כבר קצת קשה לראות (וגם זה המקצוע שלה) לגביי הטיטול עוד משהו שנזכרתי- אולי לתת בחירה? ״אתה רוצה להחליף טיטול במיטה או על השידה?״ או ״אתה רוצה שאמא תחליף או אבא?״ בנוסף לנסות להטרים (לפעמים אנחנו שולפות אותם באמצע משחק או באמצע משהו שהם עושים..) אני מנסה להגיד ״עוד מעט נחליף טיטול״ ואז אחריי כמה זמן אומרת ספציפי ״תסיים את הפאזל/ את השיר הזה ונלך להחליף טיטול״ אם זה טיטול קקי אז בזמן שהוא עושה אני אומרת לו ״אתה עושה קקי ונלך להחליף״ 🙏🏼

הוא לא רוצה שאף אחד יחליף, בשום מקום תמיד שהוא עושה קקי אני אומרת לו " אתה עושה קקי נכון? שתסיים נחליף לך טיטול" וישר הוא עושה " לא" עם הראש ומתחיל לברוח הנה היום אמרתי לו " אתה רוצה שנחליף על השידה בחדר שלך או על הספה עם מיקי?( מיכל מוכתר) עשה מלא לא עם הראש וברח ממני 🤯

היי מה איתך? זה אולי השתפר?

היי, כן לגמרי הוא פתאום התחיל לדבר ומאוד קל לתקשר איתו כן שובב וכן עושה דברים מעצבנים דווקא ולבדוק גבולות אבל אין מה להשוות לאיך שהיה חח

תודה רבה על המענה אהובה שמחה לשמוע! ויש לך טיפים אולי?

הרבה עבודה עצמית, לשחרר ולהבין שהכל זמני זה ממש קשה והכי לומדים מטעויות לתת הרבה חום ואהבה להכין את הילד לסיטואציות גם 5 פעמים לפני רק שידע מה הולך לקרות

תודה רבה יקרה! חג שמח❤️

חג שמח ובהצלחה❣️