אני עצבנית....שמתי לב שאחותי כל פעם משאירה את הילדים אצל ההורים בגלל עיסוקים שלה, לא נכנסת להאם מוצדק או לא אבל שאני צריכה עזרה כבר לא נעים לי לבקש מרוב שהילדים שלה כל יום אצלםםםם לא נעים לייי אני רציתי שפעם אחת שאבא יוצא מהגן והוא אמר שהוא מוציא קבוע באותו יום את הילדים שלה זה לא מתסכל???

מתסכל מאוד יש לי גיסה כזו כל היום הילדים אצל הסבים, הם לא באים לבקר את הבן שלי וגרוע מכך, כשאנחנו מגיעים אליהם (שעה נסיעה מאיתנו) הם בקושי עם הילד שלי כי תמיד הנכדים האחרים שם לבד וכל תשומת הלב מופנית אליהם נורא ואיום באמת

איזה באסה זה תשמעי...הכי מעליב בעלום אני מסוגלת לבכות מדברים כאלה, בעלך צריך להעיר להם על זה בעדינות כי אם אנחנו נגיד משהו תמיד נצא לא בסדר

אני מעדיפה לא לפתוח איתו את הנושא הזה שוב... לא רוצה ויכוחים איתו בגלל זה גם ככה עוד לא התאוששנו מהמשבר של המעבר להורות וגם באחת השיחות שהיו לנו הוא אמר לי לא להתעסק בזה ושזה הפסד שלהם (בתכלס צודק) אני מבינה שזה גם מפריע לו ולא רוצה ללחוץ לו על יבלות... העיקר בזמן ההיריון אמרו שיהיה להם יום קבוע... מה זה, אפילו אחת לשבועיים הם לא באים והעיקר האחות הזו שמוצצת להם את הדם אומרת להם שזה לא בסדר שהם לא באים לבקר... אבל להבין שהיא לא משאירה להם כוח היא לא מבינה אבל אצלך זה אחרת כי אלה ההורים שלך וזו אחותך שבי דברי איתה ואיתם תעשו חלוקה

אולי בגלל שזאת הבת שלהם והיא קובעת עובדה אז הם מפחדים ממנה ולא רוצים שהיא תיפגע ככה זה גיסות מוכר מאוד אפילו היו לי מחשבות שאת הילדים שלה אוהבים יותר אבל ככה זה

לא נעים לך אבל ניסית לבקש גם? 🤷🏻‍♀️ זה שנפלת על היום הקבוע שלה בדיוק כשהעזת לבקש זה נשמע כמו סתם ביש מזל. זה יהיה מסתכל אם תבקשי גם ויסרבו , מה שאת מתארת כרגע זה בינהם ולא קשור אלייך

לגבי לנסות לדבר איתה על זה ניסיתי היא התנצלה ואז כל פעם היא מתמסכנת להורים שקשה לה ואיך היא תסדר איתם ושיש לה לנקות או שכואב לה הראש וכואב להם עליה אז הם "מתעקשים" שהיא תביא את הילדים ... אם אני מתעקשת הם עוזרים אבל תחשבי כמה קשה להם כבר והם מותשים אין לי לב אז מרגיש ליאבוד מראש לגבי גיסתי מנסה לא להתייחס ולא לעשות ריב כי כמו שאמרת גם לבעלים זה קשה ולא נעים ובעלי זרק משהו על זה ואמא שלו קצת נפגעה אני חושבת

לנסות לדבר עם מי? למה לדבר על זה עם אחותך הבקשות שלה מול ההורים שלכן זה עניין שלהם בלבד. אם קשה להם זה לא קשור אלייך, את רוצה גם עזרה? תבקשי, מעבר לזה הם יעזרו כמה שהם רוצים/יכולים

אסביר לך הבעיה שאני צריכה לבקש ממש להגיד, היא רק רומזת להם או אומרת קשה לי ישר הם "מתעקשים" לעזור, שהערתי להם על זה הם אמרו לי תבקשי עזרה נעזור בשמחה הבעיה היא שאני לא יכולה לבקש ככל יום כמעט אני יודעת שהם מנדבים את עצמם לעזור לה כי מסכנה קשה לה

מזה משנה איך היא מבקשת ואיך הם מגיבים? 🤷🏻‍♀️ העזרה שלה לא קשורה לשלך, את רוצה עזרה תבקשי כמו שנם אמרו וזהו. תשמחי שאת לא ״מסכנה״ כמוה וזהו. סליחה שאני קצת קשה בתגובות, יש לי אחיות ברוך ה׳ וקנאה וחוסר פרגון רק יעכירו את היחסים בניכן זה מה שהכי כואב לי לקרוא בפוסט שלך ❤️

אני ממש לא שומעת כאן קנאה או חוסר פרגון

האמת? בעיה שלך. היא מבקשת וזאת זכותה.. היא צריכה לבקש פחות רק כדי שירגיש לך נוח לבקש גם? ממש שטויות. החוסור נוחות זה שלך ולא של אף אחד אחר.. את יכולה לבקש. כל מה שמסביב זה לגמרי בראש שלך

קורל אני רואה כאן התחשבנות עם אחותה על כמות בייביסיטר מההורים וזה חורה לי. ראיתי משפחות שנהרסו בהן יחסים בגלל עניינים כאלה וזה כואב לי לקרוא את זה. החיים לא תמיד מאוזנים, לא תמיד כולם מקבלים שווה בשווה, אבל כאן זאת אפילו לא הסיטואציה, יש כאן אחות שמבקשת ומקבלת ואחרת שלא מבקשת אבל הייתה רוצה לקבל. והורים שמוכנים לתת לכולם.

אני כל כך מבינה אותך. אמא שלי עושה כל הזמן בייביסטר לילדה של אחותי ( בת 10 עכשיו!) ואחרי הלידה האחרונה שלי הבטיחה שתבוא פעם לשבוע לעזור. בפועל באה פעם אחת וזהו. באוגוסט אמרתי לה שאני אצטרך עזרה כי אני עם תינוק קטנטן בן שלושה חודשים וילד קטן, נחשי מה היא אמרה לי? ״ אחותך כבר ביקשה את כל אוגוסט״ ונשארתי לבד עם שני קטנטנים שאחותי ההייטקיסטית זרקה עליה ילדה שבהחלט כבר עצמאית. כשהיא התחילה לעשות לאחי בייביסיטר כל יומיים ושהתחננתי אליה שתעזור לי ביום אחד שהיה משהו אקוטי והיא לא יכלה התפוצצתי עליה כבר לא יכולתי להכיל עוד. לאמר לך שזה עזר במשהו? שום דבר. סתם לא דיברנו חודש. אבל למדתי מזה כמה דברים: 1. אל תצפי לא תתאכזבי. 2. יש אנשים שאומרים את מה שהיו רוצים שיהיה נכון ולא מה שבאמת קורה. הם לא עושים זאת מרוע. אלא כי האמת מכאיבה. 3. עם כל זה, תיאום ציפיות זה חשוב וצריך לשים דברים על השולחן. אם את רוצה יום קבוע בשבוע תסכמי איתם יום קבוע בשבוע שיהיה ברזל שלך. לא משנה מה הגיסה אומרת. אם את רואה שהם לא עומדים בזה, לקבל שזה המצב ולא להתעקש אבל לפחות תרגישי שניסיתי וציפיות שלך יהיו בהתאם למציאות 4. בתור אחות שלישית מתוך 4 הייתי רגילה לקבל שאריות מאחי הגדולים. המקרה הזה לא שונה. להקפיד בתור אמא לתת יחס והשקעה שווים בין כל הילדים וכשהם מביעים ביקורת להקשיב, ואפילו אם אני לא מסכימה, להבין איך המצב נראה מנקודת מבטם ולראות מה אני יכולה לתקן. שימי לב איך את מנהלת את מערכות היחסים בין ילדיך

אבל כאן זה לא המצב.. היא אפילו לא מבקשת וההורים שלה אומרים לה שיעזרו לה בשמחה אם תבקש.. זה לא אותו המצב

קרן, בתור אחת שחווה את זה מהגיסה (זה הרבה פחות אכפת לי, כן?) אני לגמרי יכולה להבין את הקושי של אנונימית לבקש, כי זו חא בקשה זו דרישה גם אם אני אדרוש, החמים שלי יקחו יותר חלק פעיל אבל לדעתי זה לא צריך להיות כך לכן אני כן חושבת שיש מקום לדבר על הדברים עם האחות ולהאיר את עייניה, דווקא כדי לשמור על שלום בית ולא לנטור ולשמור בבטן לבוא ולהגיד שהיא מבינה שהיא זקוקה לעזרה וקצת מורכב לה, אבל יש עוד נכדים ושגם היא זקורה לעזרה ותשמח ליום קבוע בשבוע או משהו בסגנון

אבל למה מול האחות? שהאחות תבקש כמה שהיא רוצה וזה לא עניין של אף אחד. אם כבר היא רוצה עזרה/ יום קבוע- היא צריכה לדבר עם ההורים שלה בלבד. ולפי התגובות אין כאן הורים שעושים איפה ואיפה, יש אחות אחת שמבקשת ומקבלת ואחרת שלא מבקשת אבל מקנאה בכמות העזרה של אחותה. זה שלא נעים לה, זו פרשנות ובעיה שלה בלבד.

כדי לאפס את האחות שמוצצת להורים את הדם אני לא מקבלת את המילה קנאה כי היא לא במקום תמיד בכל משפחה יש את האח העצלן והנצלן צריך לעורר אותה

למה צריך לעורר אותה? למה החלטתן שהיא מוצתת דם נצלנית?! אם להורים לא היה מתאים הם לא היו עושים! הם לא שה תמים ומסכן בסיטואציה. הם הורים שבוחרים לעזור וזכותם

כי זו דעתי אני משליכה את הסיפור על גיסתי העלוקה ואלה אנשים שלא רואים אף אחד חוץ מעצמם ותאמיני לי שהורים נמצאים הרבה פעמים במצב שלא מתאים להם, פשוט בגלל ההתבכיינות ש"קשה" ו"לא מסתדרת" הם בולעים רוק וטובעים

קורל מה הקשר מוצצת את הדם ונצלנית? למה שזה לא יהיה בכיף? גיסתי גם ככה מבקשת מחמותי עזרה כל הזמן והיא ממש לא מוצצת את הדם וזה הכי בכיף. זה מוריד לי משמעותית מהימי בייביסיטר אבל אני לי פחות קשה אפילו שאני עם 2 והיא עם 1... זה אומר שהיא מוצצת את הדם? ממש לא והדיבור הזה מעיד יותר עלייך מאשר עליה

זו דעתי סיוון יקרה... גיסתי אלופה בלרכל על אחותה והפינוק והדרישות שלה, מבלי לראות את הדבשת שלה וכן, היא כמו עלוקה על ההורים שלה מעיד עליי? זו דעתך אני לא זקוקה לעזרתם... וגם אף פעם לא ביקשתי תודה לאל יש לי כוחות ומשפחה שנמצאת עם הבן שלי מרצון מלא וללא בקשה שלי ההפסד כולו שלהם

אבל למה את משליכה את הסיפור שלך לשל מי שרשמה את הפוסט? אין קשר בכלל... ברור שאת ממש ממש ממש כועסת ומתוסכלת ממנה וגם קצת ממורמרת על כל מיניי דברים אבל זאת לא סיבה להדליק מישהי על אחותה

לא משליכה, זה לגמרי שלי והאמיני לי... אני רחוקה מלהיות ממורמרת אחותי ההפסד כ ו ל ו שלהם. הם רחוקים ממני. רחוק מתוק ושקט 🙏 וחלילה אני לא מדליקה על אחותה כן חושבת שהיא צריכה לדבר איתה, זה הכל

סיוון.. ברור שקודם כל לבקש, אבל צריך להיות מוכנה לתרחיש שיגידו ״כן בטח באהבה״ ובפועל ימשיכו כמנהגם.

צודקת... הרי אם הילדים שלה אצלהם כבר לא נעים "להפיל" עליהם עוד ילדים,ומבחינתך זה באמת לא פייר...

מרגיזז

.

זה בדיוק הנקודה שלי, מה להמשיך להפיל עליהם למרות שכבר יש להם ילדים בבית וקשה להם...אני מתוסכלת ממש וצריכה עזרה לפעמים לגבי חמי וחמתי בכלל קטסטרופה שם גיסתי טוחנת אותם על ימין ועל שמאל טסה, יוצאת לחופשות והילדים שם על בסיס יומי זה בדיוק מה שחסר להם גם אותי...מתסכל אולי אני צריכה להתמסכן גם או להיות חוצפנית למרות שלא באלי...כי תכלס לא חייבים לי כלום אבל אני לפעמים מותשת כבר וחייבת עזרה

אבל תראי.... למה אני אומרת שזה בראש שלך? כי זה לא שאמרו לך שקשה להם או משהו... זה דבר שהחלטת עם עצמך. לך אמרו שעושים בכיף.. אולי באמת קשה להם אבל כל עוד לא אמרו לך אחרת אל תחליטי בשבילם. תבקשי את העזרה.. כל עוד לא תנסי לא תדעי.

אני רוצה להוסיף פה נקודה קטנה... לרוב בת: תשים תילדים אצל האמא שלה... (ובן ישים אצל חמותו...) אז אם את כלה של חמותך, והבת שלה רוב הזמן שמה תילדים ולא נשאר כוח לשמור על הילדים שלך... תביני שזה הרבה ככה, ותנסי אולי לשים אצל אמא שלך(אם אפשרי לך) כי לדעתי זה בהרבה מקומות ככה שבת שמה אצל אמא יותר, וזה יותר נוח וטיבעי לבת להעזר באמא שלה ואין לכלה מה להידחף או להעלב כי זה טבע של בת, אני בכיוון?! ככה לפחות זה אצלינו... אני שמה הרבההה אצל אמא שלי, וחמותי עוזרת יותר לבנות שלה.... כמובן שבאים לבקר, אבל לגבי עזרה זה הרוב אמא שלי.... ואני לא יבוא בתלונות לחמותי למה הילדים של הבנות שלה הרבה שם ואין פנאי גם לילדים שלי...

הילה, אין לכלה מה להידחף? את שומעת את עצמך...? הבן שלי (שהוא הנכד שלה) נחות יותר? כי הוא מהבן שלה ולא מהבת שלה? סורי לא מסכימה עם האפליה הזו לא מצפה לאותה עזרה מחמותי כמו שמצפה מאמא שלי אבל כן למינימום יחס והצדקת הטייטל סבא וסבתא

קורל חלילה... הכוונה הייתה תמימה, אין לכלה מה ךהדחף הכוונה אם ההורים לוקחים את הילד שלי קבוע בשישי כי אני מבשלת לשבת... אז גיסתי נניח אין לה מה להתעצבן או לומר שהיא גם רוצה ולמה היום הזה תפוס.... כי זה אמא שלי ואני נעזרת בה.... אלא שתבין שזה טיבעי שאני אעזר באמא שלי וגמני לא אכעס על חמתי שעוזרת לבת שלה הרבה יותר כי זה מטעמים מובנים.. ואין לי מה להידחף בינהם..בין קשר אמא ובת ולבוא להתלונן, למה אצלי זה לא אוטו דבר... למשל אחרי לידה אני נחה רק אצל אמא שלי והילדים שלי שם שבוע שלם ויותר, אז אין לגיסתי מה להתלונן ולרצות בדיוק אז לשלוח תילדים שלה גם.... את גם חושבת...?!

ברור שאני גם מבקרת את חמותי עם הילדים... ומצפה לעזרה.. אבל כל פעם שביקשתי עזרה זה פשוט לא הלך והיא התלוננה וזה הרגיש לי לא טיבעי.... והעזרה לא באה בקלות, אבל כן ראיתי שהיא כן עוזרת הרבה לבנות שלה... ואז אמרתי לו צריך טובות אני לא אשים את הילדים בכוח,