אני ממש מתביישת אבל חייבת להוציא את זה אני בשבוע 32 אני יודעת שזה מתקדם אבל מצד שני יש גם עוד הרבה שהבטן יכולה לגדול וכבר בשבועות האחרונים הרגשתי קושי אבל עכשיו זה כבר באמת פשוט בלתי נסבל. קשה לי ברמת הלנגב בשירותים. קשה לי לעשות רגליים קשה לי אם נופל לי משהו ואני צריכה להרים אותו קשה לי להתלבש אחרי המקלחת קשה לי לשים תחתונים אפילו כבד לי ברמות שכשאני משתעלת כבר עולה לי להקיא מרוב שהכל לוחץ ובאופן כללי אני רוצה עוד להספיק לעשות דברים לצאת לטייל להסתובב לנשום אוויר ליהנות לקנות דברים אבל פייר אין לי כוח פשוט אין אני עומדת 10 דקות נגמר לי הכוח כל הזמן או שחם לי ברמות או שקפוא אני מרגישה שנהייתי כבר ממורמרת כי באמת שהכל קשה לי ואני דואגת כי מפה זה רק ילך ויהיה עוד יותר קשה ואם זה לא מספיק אז אני לא ישנה כבר איזה חודשיים כמו שצריך ובשבועיים האחרונים אני רק בוכה מכל דבר

קודם כל חיבוק ענק !! את ממש לא צריכה להתבייש בזה ! זה הגוף שלך שעושה עבודה קשה מאוד וזה דבר שקשה להתמודד איתו !!! לא כולן מאושרות קורנות ונהינות מההריון כמו שרואים באינסטגרם זה דבר קשה ואינטנסיבי ולרגשות שלך יש מקום !! תנסי לעשות אמבטיות אם יש לך בבית הבנתי שזה ממש עוזר להקל לפחות לכמה זמן על הכובד והמשקל… תנסי לקבל את זה שזו תקופה מאתגרת ולהיעזר בכמה שיותר אנשים מסביבך אם זה בלשים נעליים או להביא לך מים באמת שתיעזרי באנשים מסביבך ובעיקר תחמלי על עצמך ! אין בושה בלהרגיש קושי ושלא כיף בהריון, את לא לבד לרוב הנשים זה כבר קשה ומעיק בשלב הזה אבל זה יהיה כלכך מתגמלללל בסוף שזה באמת יהיה שווה את זה 💖💖💖

וואי! את לא היחידה! אני כמוך בדיוק. אני שבוע 32 וממש קשה לי ואצלי התחילו בצקות. ובעלי נועל לי נעליים וגורב לי גרביים. אם משהו נופל בבית אני מחכה עד שבעלי יבוא וירים 🤣 העניין של הלנגב מובן כל כך! ואז להרים את המכנס סיוט. אי אפשר לישון על הגב כי לוחץ לך. אני הכי מבינה אותך… אני מנסה לחשוב שאנחנו בישורת האחרונה. עוד קצת והם פה.

ואי בנות תודה רבה אין לכן מושג כמה זה מחזק ומרים אני ממש מתחברת לזה שבאינסטגרם הכל נראה זוהר אבל מצד שני גם במציאות אני הרבה פעמים מרגישה שאין עם מי באמת באמת לחלוק, כלומר הרבה נשים שכבר ילדו והתקדמו בחיים מרגיש לי ששכחו את שלב ההריון או שהמוח שלהן נותן להן לזכור רק את הטוב מרוב טראומה או השם יודע מה. ואין עם מי לדבר. מלא פעמים זה פשוט ''כולנו עברנו את זה'' מין סוג של להגיד לי לסתום ולהתמודד? ואני מרגישה שהלב שלי כבר לא עומד בזה בחרדה הלחץ הטירוף הזה הכאבים העייפות החוסר נוחות, התסכול מזה שכלום לא בא לי ובא לי הכל, אני מרגישה ממש כאילו בא לי פשוט להיות לבד בחדר בשקט מעכשיו עד הלידה... עצוב

לי אישית כבר בא ללדת. 🤣