אני מרגישה ממש שאין לי עם מי לדבר על התחושות שלי והרגשות שלי בהריון , אני שבוע 7+3 בעלי הוא באמת מקסים אבל כמו הרבה גברים יש לו קצת חוסר באינטיליגנציה רגשית . עכשיו כל החיים שלי הייתי היפוכונדרית, ודרמתית אבל אני באמת מרגישה שההריון קשה לי גם מבחינה פיזית וגם מנטלית. ההורים שלי מאוד אדישים למה שאני אומרת והחברות שלי אומרות שזה מאוד פסיכולוגי אצלי. אני לא יודעת מה לעשות , אני כל היום תקועה עם הראש בתוך האסלה, אני מתחילה לעשות משהו בבית מתעייפת אחרי 5 דקות, יש לי סחרחורות וחולשות, יש לי חשקים ומצבי רוח קיצוניים (שבוע שעבר בכיתי כי פיספסתי את האוטובוס) האם עוד מישהי חווה את זה קשה כמוני?

יכול להיות שאת באמת מישהי שנוטה לחוות את העולם בצורה חזקה יותר. זאת לא סיבה להתעלם מהרגשות שלך, להיפך, ברגע שיתנו לך הכרה מלאה במה שאת מרגישה גם אם זה נשמע מאוד עוצמתי ומופרך אני בטוחה שאת תרגישי קצת את הלחץ יורד ותרגעי. הייתי מנסה להסביר לסביבה את החשיבות של השותפות שלהם בשלב הקשה הזה של ההריון וכמובן עוד הרבה אחריו♡

אני באמת מנסה לעשות הסברה , אבל ק'ה להסביר למי שבטוח שאני עושה את עצמי או נוטה להגזים .

כן גברים לא מצליחים להבין את החוויה שאנו עוברות, את ההרגשה שלנו ואת כל ההורמונליות שלנו. אני אישית בתור אדם מאוד רגוע עכשיו בהריון בשניה מצליחים להדליק אותי, בשניה אני בוכה, תחושת העייפות שמתסכלת וזה שכל יום לאורך כל היום לא כזה מרגישה טוב. אני גם הייתי נורא מתאמצת בלהסביר את עצמי אבל אין כזה עם מי לדבר בעניין הזה כי גברים לא כזה מצליחים להבין את זה וגם אף פעם לא יצליחו להבין. פשוט תבקשי שיהיה כאן בשבילך ויתן לך הרגשה שהוא כאן ולא יותר. חיבוק ולהבין זה מספיק וזה מקל. תנסי לדבר על דברים עם נשים שעברו הריון ושיודעות מה זה ואת התסכול.

אני אישית הרבה פעמים מראה לבעלי שגם נשים אחרות בהריון חשות את מה שאני מרגישה או כל מיני מחקרים למה זה קורה.. לתת לו סוג של להיות שותף

תנסי להיכנס לקבוצות וואטספ שיש של ההריוניות.. אסור פשוט לפרסם פה את הקבוצות אבל הן מאוד עוזרות כי יש שם בנות שנמצאןת במצב ובשבוע שלך