מאיזה שבוע / חודש תספרו לחברה טובה שלא מצליחה להקלט להריון כבר כמה שנים....

לדעתי ומניסיון בדברים האלה הנשים לא רוצות שיעשו אותן מסכנות אני ידעתי שבסוף החברה תדע ועדיף שאני אספר לה בהתרגשות של ההתחלה כדי שתרגיש חלק ושותפה

הבעיה שממש טרי אצלה אי הצלחה של טיפולי פוריות אחד אחרי השני ולח היא סיפרה פעם שלא יכולה לראות נשים בהריון וקשה לה

את לא אשמה.. אני חושבת שעדיף שתספרי כמה שיותר מוקדם לפני שתצא לך הבטן והיא תגלה לבד. היא תיפגע!

לפני שיוצאת הבטן… שלא תרגיש שמרחמים מסתירים ממנה

בתור אחת שהיתה בצד השני עדיף שזה יגיע ממך אם חברה ממש טובה היא תשמח בשמחתך אפילו שזה צובט הייתי מספרת אחרי הדופק או השקיפות עורפית. ובודקת איתה כמה מתאים לה שתשתפי אותה בדברים של ההריון

תספרי מהתחלה. אם היא חברה טובה היא תפרגן למרות הקושי. גם אני מהצד שלא מצליח וכל חברה שתספר שהיא בהריון אני אהיה שמחה כאילו זאת אני

אני מסכימה עם אלכס ממני חברה הסתירה שהיא בהריון בגלל שישעה שאני מנסה ועוברת הפלות ברצף… זה פגע בי פי אלף!!!! אמרתי עוד לבעלי שיש לי תחושה שהיא בהריון והיא מסתירה ממני… ואם אני חברה טובה אני טפרגן ואחבק !!! היא לא לקחה לי הרי את העובר ! ובהריון שלה זה שלה! ולא בא על חשבוני!

אני ממש התבלטתי מתי לספר לחברה טובה ממש שהיא בטיפולים, בגלל שגרה רחוק סיפרתי חודש רביעי.. אבל זאת ממש התבלטות מצד אחד כמו שאמרו עדיך שיגיע ממני מצד שני הרגשתי שזה ציער אותה יחד עם השמחה. בקיצור לצערי הרגשתי שלא משנה מה אחליט כביכול אני אכאיב לה באיזה שהו אופן. ולכן עדיף שתשמע ממני.. וזה באמת לא היה פשוט בכלל. . כולי תפילה שתקלט בקרוב ונוכל לשתף חוויות מההריון

אני לגמרי עם ההרגשה שלך , כל שיחה איתה היא מזכירה את הצער של זה ולי אישית זה מרגיש ממש קשה לכן לדעתי אחכה לקראת חודש רביעי . זה מצב לא נעים בכלל ורק מי שעוברת את זה תוכל להבין, אמן והיא תקלט עוד החודש !

ענבר- דרך אגב איך היא הגיבה ? ואיך הקשר שלכם אחרי שסיפרת? שהיא גילתה שרק בחודש רביעי סיפרת לה

בשיחה שסיפרתי לה היא בעיקר שאלה שאלות, לא הראתה התלהבות אבל אמרה ששמחה בשבילי. האמת שמאז שסיפרתי לה, לא מדברות על זה.( אני חודש שביעי תכף) כביכול זה טאבו. היא לא שואלת על ההריון ואני לא משתפת כי לא רוצה להכאיב.. אין לה בעיה שסיפרתי רק ברביעי. אנחנו ממש ממש קרובות בלב והקשר אוהב וחזק, אני גם ממש תומכת בה כבר כמה שנים בכל מה שעוברת והיא מאד מעריכה את התמיכה. אבל מרגישה שכואב לה לשאול אותי ולדבר על זה. לא נפגשנו מאז כי גרות ממש רחוק והחיים עמוסים.

דייי , לא שואלת איך את מרגישה? מה מין העובר? שאלות בסיסיות כאלה? ואי זה ממש לא נעים ככה. זה החשש שלי גם בגלל זה דוחה את זה בינתיים, אני יודעת שקשה לה ואמרה לי בעבר שלא יכולה לראות נשים בהריון ועוד דברים קשים שאני לגמרי מבינה שזה בא ממקום של אכזבה אחרי אכזבה וצער מטורף. כמו שרשמו למעלה אנחנו לא אשמות וכמובן שנשמח בשמחתם .

אמרתי לה את המין בשיחה שסיפרתי לה כי כבר ידעתי והיא שאלה. היא שואלת איך אני מרגישה . אבל כמו: מה איתך. ?? וכזה.. לא שאלות ספציפיות על ההריון ... אני הכי מבינה אותה בעולם, ובדיעבד שלמה עם ההחלטה לשתף .. ואנחנו באמת לא אשמות. צריך לגלות המון רגישות בכל שיחה ולשים לב.. אבל הכי יכאב עם זה ירחיק בינכן מניסיון שלי, תספרי פשוט בעדינות , בזהירות לא להסחף בהתלהבות. בעיקר לענות על מה ששואלת. ולהתקדם לפי התגובות שלה. כי על אף שאנחנו לא אשמות , אנחנו לא רוצות להכאיב. מקווה שתהיה לך שיחה טובה, אם את בקטע של תפילות וזה אז ממליצה להתפלל שיהיו לך את המילים הנכונות. ותזכרי שהלב שלך בא ממקום טוב, ואת עושה הכי טוב שאת יכולה במצב כזה מורכב מבחינה רגשית. בהצלחה נשמה!

צודקת בכל מילה שלך ! ואיי ממש הקלה לשמוע מישהי שעברה משהו זהה. תודה לך יקירה❤️❤️ בהחלט אתפלל עלזה . 🙏

❤