בעלי קילל אותי ממש אתמול בלילה בגלל שכעסתי שהוא לא עוזר עם הילד כשהייתי מותשת לחלוטין והילד שוב התעורר בבכי כשאני כבר תכף קמה לעבודה ובמקום לעזור הוא מסתובב לצד שני וחוזר לישון אחרי העבודה הלכתי לאמא שלי עם הילד ואני עוד פה והוא לא דיבר איתי כל היום ואני לא איתו אתמול אמרתי לו שאין דבר כזה שהוא מקלל אותי ככה ואני לא מוכנה לחיות ככה ושאני אעזוב אותו אם הוא לא יחזור בו בתמורה הוא קילל יותר ואני לא יודעת מה קורה ואם לספר לאמא שלי או מה בכלל לעשות סתם פורקת פה כי כל היום אני ליד אנשים ולא יכולה אפילו רגע אחד סתם לבכות לבד

אוף חיבוק מצד אחד החוסר עזרה שלו (לא ברור למה צריך "לעזור" זה שלו כמו שזה שלך והוא מחוייב באותה מידה) וגם הקללות שזו לא מתאים הוא תמיד התנהג ככה? הוא לא עוזר בכלל או רק באותו רגע ספציפי? לא שאני מצדיקה, פשוט רוצה להבין אם יש דפוס התנהגות

באופן כללי הוא טוען שעוזר כי מחליף פעם ביום חיתול ובגדים (גם זה לא באמת כל יום אבל בסדר) רק שוכח שאני מחליפה מיליון פעם ביום הוא עושה את המינימום האפשרי ואם הילד איתו אז נותן לו טלפון וזהו בפועל זה הכל עלי ועלי כשלא עבדתי זה היה בסדר אבל כשאני גם עובדת אני שבורה מעייפות אני קמה לפניו ובלילה קמה לילד וגם מרדימה אותו שזה לוקח שעה וחצי לפעמים והוא ישן לו בזמן הזה וכבר שרפו לי העיניים ואמרתי שנמאס לי שרק אני מטפלת בילד והוא התחרפן ממש לגבי הקללות זה לא באופן יומי ולא קורה הרבה בכלל אבל לפעמים שהוא מתעצבן ממש הוא מתחיל ממש לקלל ואני תמיד אומרת לו שעוד פעם אחת ואני אעזוב אותו ואז תקופה ארוכה הוא לא מעז ואז שוב מתעצבן וחוזר על עצמו

טוב ההתנהלות היא לא תקינה. לא הגיוני שתקחי על עצמך כלכך הרבה את תקרסי ואם הוא לא מטפל ומשקיע בילד אז למה עשה ילדים? הילד פה ושיקח אחריות על עצמו ויתאפס. מתנהג כמו בן 16. תתחילי להעיר אותו בלילות שהוא יקום. לילה את לילה הוא. נגמרה הקייטנה. ולהגיד לו אתה לא עוזר זה לא תורם, תתפעלי אותו פשוט.

קללות זה לא בסדר בשום צורה ואנחנו לא יודעים מה קדם לזה בכל מקרה לדעתי לא לספר לאמא כי בסוף אתם תשלימו אבל אצלה הכעס ישאר

שאני מבקשת ממנו לקום הוא אומר לי שהוא לא יודע להרגיע אותו ושהוא בוכה לו ככה זה תמיד אני עושה הכל כי הוא לא מצליח כביכול מאשים את הילד שהוא ילד קשה שאוהב רק את אמא שלו וזה לא נכון כי אמא שלי יודעת יופי להרגיע אותו זה רק עניין של רצון אבל אני לא אתן גם לילד שלי לצרוח ולבכות ולא אטפל כדי ללמד אותו להסתדר כי במקום לנסות הוא שם עליו יד ומשחק בטלפון ואומר אל תבכה דיי כאילו זה עוזר וקורא לי כמובן והקללות זה השיא אני לא מוכנה שבעלי יקלל אותי לחיות ככה את כל החיים שלי לא יודעת מה לעשות בחיי

ואי בול כמו אצלי בעלי תמיד אומר שהיא קשה ושהיא לא נרגעת אצלו . רק אני ואמא שלי שבאה מדי פעם לעזור. אבל אמרתי סטופ אם אתה לא קם אני קורסת. לא מעניין אותי תלמד את השיטה שהיא לא תבכה אצלך. תחשוב שאני לא בבית ותתמודד. אל תוותרי לו

אני אנסה באמת אני עצבנית ממש חזרתי הביתה הרגע אחרי יום שלם שלא שלח הודעה הלך לילד משחק אותה כאילו פתאום הוא משחק איתו ומחבק אותו

בטח כי הרגיש מצפון מה הוא קילל??

מהרגע שבאתי הביתה לא מדבר איתי ממש אבל מתחנף קילחתי את הילד אז רץ להדליק מזגנים על חימום ושאל אם אני רוצה לאכול מרק וכו וכו ובאווירה מתחנפת אבל לא באלי לסלוח ואז זה יחזור שוב קילל כל מיני מפגרת סתומה זבל לכי תזדייני וכל מיני מילים ממש לא יפות ולא לעניין