ספרו לי קצת חוויות על ניתוח קיסרי וההחלמה שלווו ואם בא לכן אז גם טיפים לעבור את זה בשלום

מחכה פה לתשובות 😆

לי היה ניתוח קיסרי חירום, הדבר העיקרי שהיה קשה זה קודם כל שלא הייתי מוכנה לאופציה הזו בכלל, ושבעלי לא יכל להיכנס איתי. זה הרגיש כמו שלוש שעות, אבל בפועל זה היה שעה, לא הרגשתי כלום רק קצת כאילו אני בסירה, כאילו מזיזים אותי טיפה, אבל העיקר היה הלחץ. בפועל אני שמחה שזה קרה כי זה מה שהוציא אותי ואת הבן שלי בריאים ושלמים ברוך ה'. טיפים - שתהיה לך אחות שתחזיק לך את היד, המיילדת... זה נותן הרבה. כשבאים להרים אותך אחרי שש שעות למקלחת, תנסי בכל כוחך לקום, ככל שתתחילי ללכת יותר ככה ההחלמה תהיה מהירה יותר. תקפידי לשטוף 3 פעמים ביום, אל תתאמצי בחודשים שאחרי, תבקשי עזרה ממי שאת יכולה. אם את באפס הפרדה שיישאר איתך מישהו בלילה זה קשה בהתחלה להרים את עצמך ואז את התינוק, במיוחד אם את מתכוונת להניק. בכללי אני מתחרטת שלא הייתי באפס הפרדה ואז מישהו היה נשאר איתי בלילה והייתי מקבלת עזרה 24/7, אם יש לך את האופציה תעשי זאת. אבל גם שהתינוק יהיה בתינוקייה ואת תנוחי בלילה זה בסדר וחשוב לא פחות.

אצלי היומיים הראשונים היו סיוט, היה לי מאוד קשה להניק בגלל הכאבים ובגלל שהייתי מאוד תלויה באנשים. בנוסף הקיבה שלי לא התאוששה מההרדמה כל כך אז לא נתנו לי לאכול ביומיים הראשונים כלום חוץ מארטיקים.

אחרי היומיים האלה המצב ממש השתפר, נתנו חי לאכול רגיל וגם הצלחתי כבר ללכת יותר בקלות. בדיאבד אני חושבת שהייתי מביאה חבית חולים אופטלגין שתייה שיהיה איתי, פשוט כי מתי שמבקשים מהאחיות אופלטגין לוקח להן זמן ובנתיים הכאבים משתקים לגמרי

לגבי ההפרדה, אני לא הייתי מסוגלת לתפקד אז זאת לא הייתה אופציה אפילו לאפס הפרדה.

אם יש לך שאלות יותר ספציפיות את מוזמנת לשאול 😁

האמת שקבעתי קיסרי בגלל חשש לתינוק גדול ויש לי בבית ילד בן שנה וקצת מפחדת מכל מה שיהיה אחר כך איך אקום בלילות איך אטפל בשניהם אחרי שהבעל יחזור לעבוד.. מלא חששות כאלה

אני הייתי עם קיסרי מתוכנן.. אז זה היה קצת יותר רגוע הייתי בהתאוששות 12שעות (די סיוט) האמת שגי היו איתי בסדר האחיות אמרו לי שאני צריכה הלנבות לשאוב (התינוק שלי היה בפגייה אז לא היה סיכוי להניק ובכלל להיות איתו לצערי) בכל מקרה.. אני מבחינת הניתוח עצמו לא הרגשתי קושי מווחד כבר באותו יום קמתי למרות שהאחיות כעסו עליי ואמרו לי מיד לשבת.. אני בדעה שאם כןאב תקחי משככים אל תחכי שיכאב לך.. אני די הלכתי יום אחרי זה גם.. אבל מה שנתן לי את הכוח זה כי רציתי להיות קרובה לבן שלי שהיה במרחק הליכה יפה לפגייה.. והלכתי אבל עם כיסא גלגלים לידי.. כן רצוי שיהיה איתך מישהו.. כי לפעמים בלילה רוצים לשירותים והאחיות לא תמיד פנויות.. ההחלמה היא קשה יותר אבל היא עוברת.. אני המזל שלי ששתיתי המון ומה שלרוב קשה זה היציאה הראשונה.. וב"ה לי לא הייתה את הבעיה הזאת.. כן כל צחוק בכי או התאמצות זה כואב.. אבל ככל שהולכים יותר ההחלמה קלה יותר.. אבל הכימחשוב שתעשי איך שאת מרגישה.. אל תעשי יותר ממה שאת יכולה כי בסוף זה כם יכול להזיק.. לנסות להתרומם למסות לקום לשבת ללכת זה חשוב אבל בנחת ברגע שאת מסוגלת.. שיהיה איתך מישהו..

למה כל כך הרבה זמן בהתאוששות ?

איפה ילדת

3 קיסרי לא פשוט בכלל! שבוע קשוח אבל ללכת איך שנותנים לך לקום וכמה שיותר זאת ההחלמה! ובסוף הכל עובר ונשאר הדבר המדהים הזה

גם אני קבעתי קיסרי מראש בגלל תינוק גדול, לפי הערכת משקל היה אמור להיות 4.3 ויצא בסוף 3.8

דרך אגב אני ילדתי 2 לידות רגילות בין הקיסריים 4 קילו ו3900 ולא הייתה בעיה והייתה לידה קלה ומהירה ממליצה לך להתייעץ עם הרופא