הריון לא ראשון ולא שני יודעת שיש מצבי רוח בהריון אבל יש לי שאלה ברצינות, כמה סיכויים יש לי לחוות דיכאון אחרי לידה אם אני כל היום בוכה, עצבנית, כועסת על בעלי ועל החיים שלי. (לא גרועים פשוט עייפה נפשית לבקש דברים מבעלי לעשות בבית והוא לא עושה, הילדים רבים אנחנו לרוב כועסים, ללא אפשרות לקחת אותם לאנשהו או לקנות להם דברים... הם ילדים צנועים זה פשוט ההרגשה שלי שחסר להם דברים) פשוט בהרגשה האישית רע לי. בעבודה אני בסדר ומגיעה הביתה ופשוט בפנים רוצה שיגיע הערב וללכת לישון. מרגישה רע לפעמים חושבת על ההריון הנוכחי וחושבת שזו היתה טעות. במקום להשקיע את הכל בילדים שיש לי למה הייתי צריכה עוד אחד? הרי בעלי אומר שכל הריון אני מחורפנת. מרגישה רע שאני פוגעת בילדים רק בשביל עוד ילד. כרגע רוצה שקט נפשי לא מענין אותי האהבה לבעלי ולא האהבה שלו כלפי, אני רוצה שקט נפשי ולהיות טובה לילדים שלי. מפחדת שהראש שלי טרוד כל היום ואני מרגישה שאני בדיכאון על החיים שלי ופוחדת לשקוע בזה אחרי לידה. אל תייעצו לי לדבר עם איש מקצוע כי כרגע אין לי כסף לזה. הקצת שיש לנו זה לקניות לחוגים ולטיפולים בילדים. אני מדברת עם עצמי וכותבת זה הפסיכולוג האישי שלי אבל תועה עם עצמי לגבי ההמשך. אולי אני מכניסה לי לראש שאהיה בדיכאון?

זה ידוע שבהריון יש מצבי רוח משתנים ושאין חשק לכלום תנסי לקחת לעצמך כמה דק ביום בשקטט להתאפס על עצמך וכשעושים דברים בלחץ או בהרגשה שלילית שום דבר אבל שום דבר לא הולך שבי עם בעלך ספרי לו מה את מרגישה ותגידי לו אתה השותף שלי והחבר הכי טוב שלי והילדים האלה והבית הזה זה של שתינו ושתינו צריכים לקחת חלק בטיפול הילדים ובבית תסבירי לו שהוא צריך לעזור לך גם ובעזרת ה' עם תפילות הכל יסתדק