חייבת לשתף אבל אל תשפטו בבקשה. עברתי חיים לא הכי פשוטים והתחתנו עם גבר מהמם אבל מהאנשים שלנצח נולדו להיות רווקים..לא כי הוא בוגד ומחפש בחורות ויוצא לבלות כל הזמן. אלה כי הוא פשוט לא יודע לחיות במשותף. אחרי שנה של נישואין החלטתי שנמאס לי להרגיש לבד ושאני רוצה ילד שיהיה לפחות אדם 1 בעולם הזה שיגרום לי להרגיש כל עולמו ושיהיה אדם 1 בעולם שיאהב אותי בלי גבולות ואני אותו בחזרה. עכשיו אני עוד שניה מתחילה חודש 3 להריון ואני סובלת מההתנהגות שלו. מה לא עבר לי בראש..להתגרש, להפיל, לחזור לאימא עד שאלד… אבל אני מנסה להרגע ולחשוב שאלה ההורמונים ושאני זו שלא בסדר. אבל איי כבר לא יכולה מרגישה שאני יותר סובלת, עצובה ובודדה ולא רוצה להחליט החלטות מעצבים ותסכול. אני באמת מתוסכלת וממש מרגישה בדידות ודיכאון. ומלאה את עצמי על התחושות האלה שעוברות לעובר וזה הדבר האחרון שרציתי להעביר לו/ה בתקופה הזו. ניסיתי לדבר איתו, להסביר,לשפוך את שעל ליבי אבל מרגישה שאני נופלת על אוזניו הערלות. אין שום הבנה מצידו רק האשמות שאני לא בסדר. אני כבר לא יודעת מה לעשות. אני רק רוצה שקט ממנו. באמת שמצידי לא להתראות איתו ולא לתקשר איתו כל התקופה הזו. היחסים גם ככה לא היו מי יודע מה לפני ולפעמים אני לא יודעת למה עשיתי את זה לעצמי ונכנסתי להריון. האם מגיע לעובר הזה את החיים האלה ? האם אני מענישה את העובר הזה עוד בטרם נולד שיבוא לעולם ולמציאות שלי ויסבול סתם ? פשוט אובדת עצות והבדידות הזו גומרת אותי מבפנים. סליחה אני יודעת שיש לא מעט שמתקשות ואוכלות מרור עם הריון ולידה. אין לי כוונה להעיר את זעמה של אף אחד כאן אבל לכל אחת החבילה שלה. והלוואי והייתי במקום אחר ועם תחושות אחרות אך לצערי זהו המצב.

במה את מתכוונת שהוא לא יודע לחיות במשותף? בדברים שקשורים לבית? בזוגיות? באינטימיות? בחיזורים? בזה שאוהב לבלות?

ניסיתם ייעוץ מקצועי?

הוא לא מהבליינים למזלי הוא פשוט לא מוכן לקבל עוד דעה רק שלו נחשבת. לא מוכן לקבל דברים שבאים במשותף.. החלטות, בחירות, דעות, קשה לו עם זה שאני הורמונלית ורגישה מאשים אותי שאני לא נורמלית ושכל הזמן יש לי מצבי רוח, לא מקשיב ולא נותן מקום להתבטא ולשתף רגשות -סותר אוצו ואומר שהדעות והחשיבה שלי שגויים כי זה לא כמו שהוא חושב. אומר שאני חלשה ובגלל זה אני נשברת מהר מה שבכלל לא נכון אני לא נשברת אני פשוט רגישה יותר. לא מקבל אף פעם את מה שיש לי לומר. ואם יש בחירות שאנחנו צריכים לעשות יחד ואני לא מסכימה איתו אז אני לא בסדר כי אני כל הזמן אנטי למרות שיש לי טיעון מעולה לדעותי. רוב הזמן סותם לי את הפה וגם אם אני אומרת משהו (רגיל וסטנדרטי לחלוטין) הוא מגיב בזלזול. רוב הזמן התחושה שלי היא שהוא מזלזל בי, באינטליגנציה שלי, בדעות שלי..בעצם מזלזל בכל מה שקשור בי. ניסינו ייעוץ זוגי אבל כשהגענו למטפלת הוא התנסח בכזו צורה ציורית שאפילו אני לרגע האמנתי לו. אין ספק שהיה צריך להיות שחקן. מרגישה שהוא סוחט אותי רגשית ומוציא ממני רק כאב. אינטימיות כמעט ואין וגם כמעט אף פעם לא הייתה. על חיזורים אין מה לדבר בכלל כי הוא לא מסכים איתי שהוא צריך לחזר אחרי מישהי. מקבל המון פעמים החלטות לבד ומשתף אותי רק בסוף כשכבר יש החלטה מגובשת ומוצקה ואז אין לי זכות להביע דעה כי אני ״כפויות טובה״ ש״עושים בשבילי״ ואני לא מעריכה אם אני לא מסכימה עם הכל.

מבינה אותך מאוד , האמת שכן הייתי נוסעת לאמא קצת אם יש אופציה גם בשביל השקט שלך וגם בשביל שיקבל קצת כאפה כשאת לא שם , לפעמים גבר לא מבין מילים מבין מעשים … תתני לו להרגיש את החוסר מניסיון אני מדברת איתך כי אני מאוד מזדהה איתך עם תחילת ההריון .

בכל פעם שאני מנסה לפנות לתקשר איתו הוא בתגובה ״או הינה שוב התחלנו, אין לי כוח כבר. יאללה מה בפעם?״ אלה התגובות גם אם אני מציפה משהו בפעם הראשונה.

וזה שהוא לא יודע להכיל אותך ומביע את הכל בכעס והאשמה עלייך , זה כי נפשית הוא עוד לא התבגר ושתדעי שלרוב ילד מבגר מאוד גבר

הבעיה היחידה זה שאימא שלי גרה בדרום ואנחנו במרכז. זה יקשה עלי עם העבודה אבל אני מוכנה לספוג את הנסיעות כדי שיהיה לי קצת שקט אבל מפחדת שזה יתיש אותי יותר משזה ישרה שקט נפשי 😅 אוף כל כך רציתי שתהיה לי לקופה רגועה ושמחה..להעביר לעובר רק דברים טובים ושמחה פנימית אמיתית. מצער אותי שאלה התחושות שאני מעבירה לעובר.

כשהוא מגיב לך ״מה הפעם ? ״ זה כל הגברים אל תתרגשי אין להם את הרגש כמונו לבוא לשפוך ולדבר מבחינתם את באה עכשיו להטיף לו ולהעניש אותו ואין לו סבלנות אל תתרגשי מזה , תאמיני לי גם כשזה לא נראה וגם כשהוא מזלזל או זורק הערות לא במקום הדברים מחלחלים לו לאט לאט עם הזמן ויכול להיות שהוא עמוס רגשית שהוא לא יודע איך להתבטא או איך להתמודד עם זה והוא מוציא את זה עקום … קחו להם כמה ימים לבד תאמיני לי זה עושה רק טוב

ההורים שלי במרכז ואנחנו בצפון , הייתי בורחת כל שבוע עם מזוודה כשהוא הבין בבום שהלכתי לתקופה הוא קיבל כאפה חזקה

תודה רבה על המילים המנחמות 🙏🏼❤️ מקווה באמת שזה יעשה שקט קצת אם אסע לאימא..אולי זה באמת רעיון טוב. תודה על הכל שתהיה לנו שבת שקטה ונעימה ❤️❤️❤️

ממש מצטערת בשבילך שאת צריכה לעבור את זה, נשמע לא פשוט ולא כיף בכלל… אני חושבת שאני הייתי באיזשהו שלב מתייאשת מהזלזול וההתנהגות הזאת ועוזבת… ברור לי שזה לא פשוט בהריון אבל אם לא הייתי מרגישה שיש שם מישהו שאפשר לדבר איתו אז למה סתם לסבול? אם את מרגישה ששום דבר לא יעזור והוא בשלו, תשקלי מה לעשות… אני לא הייתי נשארת

אהובה, קודם כל שולחת לך חיבוק של חיזוק, את נשמעת אישה חזקה ועם הרבה כוח רצון לבנות בית בריא וטוב וזה הדבר הבסיסי לבניית בית סתם שתדעי שזו תקופה מאוד רגישה וכל סיטואציה הופכת לגדולה יותר ורגישה יותר, אז תקחי את הכל בפרופורציה הנכונה, בכללי גברים פחות יודעים להביע רגשות

הרגשות שלך הם מוצדקים בהחלט, אולי באמת תנסי ללכת כמה ימים לאמא שלך זה ייתן לך כוח שלפחות יש מישהו שתומך רגשית בזמן הזה, אני בטוחה שהוא יעשה חושבים ויבין כמה שהוא מפסיד אותך. ובכללי הייתי ממליצה ללכת לייעוץ זוגי וטיפול רגשי...

לא סיפרת מה הוא עושה

התנהגות נוראית שלו... לא מגיע לך את זה סעי לאמא שלך

הוא מלתחילה ככה או זה משהו חדש?

באמת לא קל בלשון המעטה מה שאת מתארת. מזכיר לי זוגיות שהייתי בה בעבר לפני שהכרתי את בעלי. הייתי נוסעת קצת לאמא שלי לנקות את הראש ובעיקר לראות את תגובתו ומעשיו. לראות מה אני מרגישה האם מתגעגעת אליו, האם הוא דואג לי ובא עד אליי או שמבחינתו ברוך שפטרנו. לא סיפרת בת כמה את?

תודה רבה לכולן על החום והאהבה 🙏🏼❤️ שה׳ יברך כל אחת ואחת מכן 🙏🏼🙏🏼🙏🏼 נסעתי לאימא בסוף הוא בתגובה ״את יכולה גם לעזוב מבחינתי״ אבל בשניה שיצאתי מהבית ונכנסתי לרכב הרגשתי הקלה וזה בדיוק הרגע שהבנתי שאני עושה את בצעד הנכון☺️ אירית אני בת 30 נאדה המשכתי לשתף בתגובות פחות או יותר את כל מה שאני חווה איתו. והתהליך של הזלזול התחיל בצורה הדרגתית וכעת הגיע לשיא. הוא לא היה כזה בהתחלה הוא היה קסום בעיניי והתאהבתי בו ברגע. אנחנו יחד 3 שנים ובסוף השנה הראשונה התחיל עם ההתנהגות הזו אבל זה התחיל בדברים קטנים. אם לומר את האמת זה לא מה שאיחלתי לעצמי בזוגיות שלי וגם לא אאחל לבנות שלי (כשיהיו לי 😇). כל הזמן ניסיתי לעבוד על עצמי ולהשתנות במקומות שטען שאני לא בסדר בהן. מה שלצערי לא קרה מצידו, בסופו של דבר זוגיות זו עבודה של שני הצדדים ובדרך כלל זה לא כמו בסרטים שפוגשים את הנפש התאומה והכל תמיד מושלם. תמיד צריך לעבוד על עצמך ועל הזוגיות מתוך הבנה שיש פה 2 אנשים שמנסים לבנות בית ולהקים משפחה. הרגשתי שאני עובדת קשה אבל גם שאני היחידה. מעולם לא הרגשתי מצידו מאמץ לעבוד על דברים או ללמוד להכיל ולהקשיב. כל הזמן הפיל עלי את האשמה בטענה שאני דפוקה בגלל מה שעברתי בחיים ואני זו שצריכה ללכת לטיפול ואחרי זה הכל יהיה מושלם ביניינו. הרבה דברים אני יכולה להגיד על עצמי ועל חיי אבל דבר 1 בטוח נכון..זה לא מגיע לי ולא עשיתי דבר כדי להצדיק את היחס הזה כלפי. ולא מגיע לאף אדם להרגיש ככה. זה לא מקום בריא וטוב לגדל בו ילד והדבר האחרון שאני רוצה זה שיגדל לי ילד שיראה את ההתנהגות הזו כלפי וחלילה יתנהג בדיוק כך.

אנונימית אני שמחה בשביך כי לקחת את ההחלטה ועזבת , ואת אישה חזקה והוא זה שהפסיד אישה כמוך , והוא יצטער על כך כל החיים שלו . ומגיע לך ולילדים שלך חיים טובים יותר ונוחים ומאושרים ❤️❤️

יקירה קודם כל שולחת לך חיבוק ורוצה להגיד לך שאת לביאה ועשית את המעשה הנכון ❣️ מה שתיארת זה גבר שהוא אלים כלפייך נפשי מנפולטיבי ונרקסיסט אדם רעיל ביותר ומגיעה לך הרבה יותר , את שווה הרבה יותר !!! מאחלת לך בעזרת ה׳ שתיהיה מאושרת כל החיים שבעזרת ה׳ תעברי הריון קל ותקין בידיים מלאות יש ילד הזה ימלא לך את המקום החסר ויביא לך רק נחת רוח ❤️!! תמשיכי להיות חזקה 💪🏻❤️

וואו איך ריגשתם אותי 🙏🏼❤️🥰 אין על החום האהבה והתמיכה שיש פה זה פשוט מדהים !!! אתן מדהימות !! 🥰😍 אני בהלם מהחום הזה זה באמת נדיר ❤️ אמן שמה שגרמתן לי להרגיש ביומיים האלה יחזור אליכן בענק ותמיד 🙏🏼❤️

אשמח לדעת איך את ומה נסגר בסוף? אם נשארת אצל אמך או חזרתם ודיברתם? תעדכני 🙏🏻

היי נוע׳לה 😇 נסעתי לאימא שלי והיה ממש משחרר. במוצ״ש קיבלתי ממנו טלפון וביקש שאחזור ושהוא מצטער. מאז הוא מאוד מתחשב ורגיש יותר לכל התהליך וגם אני שיניתי גישה בשבילי אבל גם בשביל לשמור על הזוגיות ובינתיים הכל מעולה ברוך ה׳ 🙏🏼❤️ כנראה שזה היה נחוץ כדי לקבל רגיעה מהכל ולהבין שמפה והלאה החיים של שנינו הולכים להשתנות ובשביל זה כל אחד מאיתנו צריך להשתנות בפני עצמו.