חייבת לפרוק קצת.. ילדה בת שבועיים.. ידוע עד כמה זה קשה בהתחלה ושהם לא ישנים וצריך לקום.. אבל אף אחד לא באמת מספר עד כמה זה קשה.. רוב הלילות הקטנה שלי מתעוררת כל שעה וחצי, סובלת מגזים, רעבה.. וזה פשוט קשה.. אני בוכה המון, והאלי רק לבכות כל היום.. יש לי את הבן זוג הכי מכיל ותומך, וכשהוא חוזר מהעבודה ובשבתות הוא עם הילדה ונותן לי לנוח. ואמא שלי גרה איתנו, והיא גם הכי עוזרת שיש. אבל בלילה.. בלילה אני לבד.. וזה כל כך קשה… זהו. פרקתי. תודה לכל מי שקראה.

זה הולך להשתפר אל תדאגי עוד קצת כוחות