אני קונה לו , מאכילה אותו , מקלחת אותו , מחליפה לו טיטול , מסדרת אותו כדי שיהיה לו נוח , דואגת לו כשהוא מתקרב למקום סכנה וממש כל היום שלי סובב סביבו וכל דבר שאני עושה לא מספיק לו , הוא תמיד מתלונן , בועט ומגיב כאילו אני פוגעת בו ועושה לו משהו רע . כל החיים הרגשתי לא מספיק לאנשים ואף פעם לא העריכו וראו את מה שאני עושה ואת הכוונות הטובות שלי ועכשיו אני צריכה לקבל את אותו היחס גם מהבן שלי? זה פוגע בי כי באמת שאני נותנת את ה100 אחוז שלי ומבטלת את עצמי כדי שלו יהיה טוב וכל היום זה רק בכי , כעס , התלוננות , בעיטות וניסיון לברוח . ואל תשאלו אותי בן כמה הוא כי הוא בן 8 חודשים ואין קשה לזה שהוא קטן . ילד לא בוכה ולא מתלונן סתם . משהו מפריע לו . הוא שונא להתקלח , להתנגב , להחליף טיטול , להתלבש , להיות במיטה שלו , לאכול .. כלום לא מפסיק לו . זה פוגע בי מאוד ומוריד לי את כל החשק . תתארו לכן שאתן עושות משהו בשביל מישהו וסובלות מבפנים ומבטלות את עצמכן והבן אדם רב איתכן ולא רואה ומעריך את מה שאתן עושות . בא לי לבכות . ואני לא מגזימה . אם הייתן רואות את ההתנהלות במציאות הייתן מבינות . אני לא רוצה לצלק אותו ולפגוע בנפש שלו איכשהו אבל הוא מקבל את הדברים הטובים שאני עושה בשבילו כפגיעה כי אני עושה משהו שלא בא לו שאעשה אבל אלו דברים שאני חייבת . אין לי כוחות כבר . הנפש שלי מתה .

גם כשאנחנו משחקים ואני שרה ומלטפת אותו הוא מתלונן ומנסה לברוח , אז מה כבר נשאר לי לעשות?

קודם כל חשוב לי להגיד שאת אמא טובה ❤️❤️❤️ ואין לך מה להלקות את עצמך, את ממש בסדר ועושה הכי טוב שאת יכולה. ילדים בוכים. לא סתם, אולי, אבל מכל מיני סיבות שלאו דווקא קשורות אלייך. אולי הוא עם הפרעה בויסות החושי וכל תזוזה לא נכונה של הבגד מציקה לו? אולי קשה לו הטמפרטורה של המים במקלחת וצריך להכניס אותו בהדרגה? יכולות להיות מלא סיבות. ממליצה בחום לפנות לרופאת ילדים טובה (!) וקשובה (!) ולנסות לראות מה הבעיה. ❤️ והכי חשוב לדאוג גם לעצמך - תני לך זמן שלך, תעשי אמבטיה מפנקת, תצאי עם חברות, תשני(!), כשאת תרגישי טוב יהיה לך הרבה יותר קל

יקרה אל תקחי את זה קשה כנראה שמפריע לו משהו ולא עלית על זה עדיין תתפללי שה' יפקח את עינייך להבין מה קשה לילד ויהיה בסדר