רוצה לשתף .. נמצאת בהריון בסיכון ובשמירה בחודש האחרון שבוע 27 בעלי בכללי מדהים ברמות .. מפרגן . תומך , תמיד נמצא שם .. אבל , ברגע שצריך להגיע לבדיקה / מיון / בית חולים או משהו בסגנון .. מהרגע שמגיעים עד שחוזרים הביתה זה הופך להיות ריב .. זה תמיד מלווה באני עייף , אין לי כוח , אני גמור , וכו… ואז ייצא מצב שאני מתעצבנת עליו כי אני מנסה להכיל אבל זה מוריד אותי עוד למרות כל המצב .. אני כל הזמן אומרת לו אם כבר באת ואתה פה תעשה את זה על הצד הטוב ביותר ותהיה שם בשבילי בלי כל מה שמסביב , אבל זה לא עוזר .. אשמח להמלצות , טיפים או דרכים להתמודד עם זה 😣

לא יודעת מה להגיד לך אני בעלי הכי נגד בתי חולים ולא היה לו סבלנות לעלות אבל כשעלינו הוא היה על הצד הכי מושלם בעולם תמך בצורה שלא הכרתי בו לעולם אהב ושמר עלי ובכה יחד איתי בכול שניה שכאב לי אז תנסי להסביר לגבר שלך שאת צריכה את זה שהוא יהיה שם בשבילך שזה לא קל לך לבד עשיתם יחד שיהיה יחד בהכול

על מה ריב? יענו בגלל שאתם שעות שם?

האמת שכשבעלי מגיע איתי למיון וכו' הוא פשוט נרדם על הספה או המיטה שאני מקבלת ואני בצד.. ואני ממש משתדלת להסתכל עלזה בצורה יפה כי בואי אנחנו לפחות נבדקות אין לנו ברירה אלא להחזיק מעמד ..אנחנו מרגישות לא טוב ורוצות לטפל לבדוק יש לנו סיבה ללכת אבל הם רק צריכים לחכות וזה לא פשוט..תבחרי להסתכל עלזה בצורה טובה שלפחות הוא בא..

בוחרת להסתכל על זה תמיד בצורה הטובה .. תמיד מחמיאה לו שאיזה כיף שהוא נמצא פה איתי ולא כיף ללכת לבד . אני לגמרי מעריכה את זה .. זה שזה מלווה ב״אוי״ הזה .. הבכי והסבל שם , גורם לי לצאת מדעתי !!

עדי לאו דווקא שעות , היום היינו שעתיים ובסדר מבינה שהוא עייף מהעבודה והכל , אבל עדיין אני צריכה אותך איתי ומסבירה לו וזה שוב פעם קורה כל פעם ..

תסבירי לו שזו פריווילגיה של הריון ראשון. ועוד יותר ברצינות, הייתי מוותרת על הנוכחות שלו, זה סתם גורם לסטרס ותוצאותמשל הבדיקות יכולות לצאת לא טובות מתוך השליליות הזו, עדיף לבד או מלווה אחר שיבוא איתך.