למה אף אחד לא אומר לנו מראש שילד שני קשה פי5? בן 8 חודשים, חווה איתו חוסר שקט לעיתים קרובות מדיי עד כדי כך שאני לא יכולה לחשוב בכלל על ילד נוסף בעתיד. הוא יכול להיות יום יומיים שלושה בסדר ואז שבוע שבועיים להתיש ולהיות נודניק ואף חולה לעיתים קרובות. מודה, כבר אין לי כוחות. כמה אפשר לשמוע תינוק בוכה ומתבכיין? כמה אפשר לקום בלילה ועוד לתפקד אחר כך ימים שלמים בעבודה ובמשק הבית ובגידול של הבכור בנוסף ולתחזק את הזוגיות עם הבעל. שלא נדבר על המצב הכלכלי ויוקר המחייה שמוציאים את המיץ. ההורים שלי גרים רחוק וחמי וחמתי לא יכולים לעזור. מודה, מרגישה שחוקה וחסרת חשק לחיות. זהו הייתי חייבת לפרוק. הלוואי ואדע תקופות טובות יותר😔

ואייייי ואי נשמע שאת חייבת חופשה לעצמך לבדדדדד!!!!! חחחח אין ספק שהורות היא קשה ומייאשת לפעמים אבל אל תשכחי שכל הרגעים האלה עוברים ובסוף הם גדלים ולא יהיו תלויים בנו ואת תתגעגעי לתקופה הזאת גם אם זה לא נראה ככה עכשיו אני חושבת שתשימי את הילדים אצל ההורים שלך או שלו ותטוסו לחול לכמה ימים אם חול לא מתאפשר מבחינת תקציב אז אפילו סופש בארץ בצימר או בית מלון דחוף

אצלי הפוך הגדולה עם טמפרמנט הרבה יותר קשוח מהקטנה חח

חיבוק! מבינה אותך, כל כך מעייף לפעמים. מה זה לפעמים? רוב הזמן. ואני עם אחד בן 8 חודשים, בהריון עם השני ופשוט בפחד מה יהיה איתי כשהם יהיו שניים. שמתי את כל החלומות והמטרות בצד, בידיעה שפשוט אין לי את הזמן להתעסק עם זה, כמה שהייתי רוצה. מחכה שהילדים יהיו קצת יותר גדולים ואני אקבל את החיים שלי בחזרה (ושעות השינה, והרצון ליצור ולעשות דברים, וללכת למקומות ולטייל ועוד ועוד).