ילדתי לפני חודש ומאז אני ובעלי פשוט כמו שני אויבים, אני שונאת אותו ברמות אנחנו רבים כל יום כל היום בלי הפסקה על כל דבר.. זה הגיע פשוט למצב שאני רוצה לקום וללכת נמאס לי אני לא יודעת איך אני יכולה להמשיך להיות איתו על כל דבר יש לו משהו להגיד. ביקשתי ממנו עכשיו שנלך להורים שלי שעתיים לפני הארוחה ונישן שם בחדר והם יהיו עם התינוקת.. והוא ישר לא אני לא רוצה אני רוצה להישאר בבית שלי אני טוב לי רק בבית שלי אני לא הולך שעתיים לפני.. למה למה לעשות דווקא על כל דבר למה באמת אני לא מבינה את הגישה המסריחה הזאת נמאס לי בא לי להתגרש ממנו כבר ולהיות עם הילדה לבד

מאמייי נשמע סיוט ובטח שאת רק חודש אחרי לידה!!!! מגיע לך שיחבקו , יבינו ויכילו אותך שמעתי שגם הגברים לפעמים עוברים משבר בשלב המשנה חיים הזה ולא יודעים להכיל אותו ולא מתפקדים לא רגשית ולא שכלית בכל מקרה אם אני הייתי במצב הזה כנראה שהייתי בוחרת בטיפול זוגי בתקווה שנצליח להתמודד עם השינוי , לקבל כלים וגישור בתקשורת בנינו ולחזור לתלם

זה קשוח ואת הורמונלית בטירוף לי היה קשה עם הבן זוג שלי בהריון פשוט שנאתי אותו הוא היה בלתי נסבל לצערי היתה לי הפלה ואחרי כמה חודשים העניינים בנינו הסתדרו עכשיו מנסים שוב ואני מתה פחד שיהיה שוב בלתי נסבל

חודש אחרי לידה זה הכי קשה מניסיון. אתם צריכים לעשות שיחה ולהגיד מה מפריע לכל אחד ולנסות לשפר. לנו זה עזר תנסי גם

מבינה לליבך .פשוט מאוד תלכי לאמא שלך עם התינוקת ותיראי איך הוא יבוא לבד אחריך עם לא יבוא סבבה תסבירי שבא לו להיות בבית.