הילד מצב עכוז. לא התהפך קבענו היפוך לשבוע 37 (שבוע הבא😅) כל הבדיקות עשינו הכל היה תקין ובזמן לפי התאריכים. חמישי (08/12/2022) מיון אחרי משגל. צירים מוקדמים שמים לי נוזלים, נראה שתקין. חוזרת אחרי שעתיים הביתה עם קצת כאבים אבל ממשיכה. שישי (09/12/2022) חושבת שיצא הפקק הרירי. מצלמת וממשיכה הלאה כי אין מה לעשות עם זה. בהריון של הבכורה שלי יצא בשבוע 36 גם פקק רירי ב38 ילדתי אותה במשקל תקין שבוע סבבה והכל היה לפי הספר. שבת (10/12/2023) ב4 בבוקר עוד הפרשה צמיגית דמית נכנסת קצת ללחץ מתקשרת למוקד האחיות אומרים לי לגשת למוקד לבדיקה. מחכה לבוקר של יום ראשון (11/12/2022) מורידה את הילדה הבכורה בגן ונוסעת לבני ברק למוקד של מכבי. חושבת לעצמי איזו סתומה אני בדוק יצחקו אלי ואחזור הביתה. אפילו הלכתי עם גינס ונעלי בית.. לא משריינת לילדה הגדולה כלום. וכאילו בטוחה מליון אחוז שהכל תקין כי מה כבר יכול להשתבש בשבוע 36.. עושים לי בדיקת מוניטור עובר תקין. שולחים אותי לאולטרסאונד ואז רואים שיש לי 5% מי שפיר (שזה מיעוט משמעותי). עושים אולטרסאונד אומרים שאין תזוזות. מחברים אותי למוניטור. מוניטור תקין שולחים אותי עצמאית למיון ( לא היה צורך באמבולנס ) רק שאעקוב אחרי תזוזות, דופקת סופגניות לסוגר שיזוז וממשיכה למיון. במיון כל הבדיקות חוזרות שוב כי כולם רוצים לראות שוב את התוצאות הוסבר שהגעתי על רירית מדממת ושהפנו אותי על מי שפיר נמוכים 5% נוזלי מי שפיר, הפחתה בתזוזות ומצב עכוז. הבינו. בבית החולים מחליטים לאשפז כי אין נוזלים הילד במצב עכוז אז ניתוח זה חובה השאלה אם לחכות שבוע לשבוע 37 או ללדת בימים הקרובים ( כי כל המוניטורים תקינים וכל הבדיקות היו תקינות עד לאותו הרגע.) הוחלט להיות בצום לעשות הבשלת ריאות ולהיכנס לצום בחצות למקרה הצורך. ככה או ככה העדיפות הייתה להמתין כי אם אפשר למשוך עד 37 כי זה רצוי ועדיף גם לי וגם לעובר. 23:46 אוכלת סניקרס אחרון לאותו היום. עושה מעקב תנועות כל הלילה.( אני קצת היסטרית.) אמרו לי לצום מ00:00 עד הבוקר למקרה שיהיה מקרה חירום. בפועל הלילה עבר תקין המוניטור תקין ומעקב תנועות עשיתי מלא. הייתי קמעט כל הלילה ערה כי אני לחוצה מטבעי. 12/12/2022 06:00 בחורה נחמדה מציאה לי קורסון אני מסרבת ומקללת את כולם בלב (הייתי מורעבת) מביאים את האוכל לפני סבב הרופאים אני לא לוקחת אחריות משאירה לי מגש ומתאפקת לאחרי הבדיקה( עדיין מורעבת). סבב רופאים בוקר אחרי לילה של מוניטורים תקינים עושים לי שיחת יחסנו לאן. מסבירים את האופציות או לחכות או ללכת לניתוח. אני בציניות שלי אומרת להם 12/12 תאריך יפה אפשרי היום. אמרו שהם מעדיפים לחכות ואני אומרת מה שתחליטו אתם יודעים אני איתכם וצחוקים וזה כי אני מעבירה דברים שקשים לי בציניות והומור שחור כדי לא לאבד את עצמי בתהליך. (אופטימיות זה שם המשחק למרות שאני מאבדת את זה מבפנים) שולחים אותי לאולטרסאונד אבל לפני שולחים אותי לעוד מוניטור שיוצא תקין ואני יורדת לאולטרסאונד. בבדיקת אולטרסאונד גילו, היפרדות שליה, שליה מזדקנת (הוא אמר שם אחר השיליה לא הייתה תקינה בעליל ולא סיפקה לתינוק כלום) ממש מצב מסוכן לעובר. התינוק בגודל של שבוע 34 ולא 36. עדיין מצב עכוז. זרמים שמתחילים להיות לא תקינים כבר אין אופציה לחכות. זה אומר ניתוח. אני בוכה מגזדרת את חיי עם עצמי, נרגעת. מתקשרת לבן זוג ומסבירה לו את הסוטיאציה. מבקשת ממנו לבוא מהר כדי להיות איתי בזמן הקיסרי ( הרדמה חלקית). הוא בא להיות איתי ישר. בינתיים גילחו אותי, התרחצתי והכינו אותי לניתוח. עשו לי הדרכה, אחרי זה משקפת מציאות מדומה להורדת הלחצים ולחיבור עצמי (לי זה עזר לנשום) ואז.. לניתוח. שואלים אותי איזה שיר אני רוצה לשמוע אומרת להם עופר לוי, רוח ים. משמעים לי את השיר לא מרגישה הרדמה לא מרגישה הרדמה לא מרגישה הרדמה מרגישה ממש טוב את ההרדמה עבר שיר אחר בינתיים גם של עופר לוי הם עושים הכל בצורה תקינה, מסבירים לי, התינוק בסדר. אני רואה אותו יש הבן זוג מזלם מנקים מסדרים אותי וסוגרים אותי. (מעבירים לי את הפלייסיט ועליתי עליהם) חשוב לציין שתינוקי יצא בול בפזמון של השיר - עד מתי אלוהיי נולד החבר ב12/12/2022 בשעה 12:12 אחרי 12 שניות הוא התחיל לבכות. אני בוכה מהתרגשות הוא בוכה והבן זוג יוצא בעיקבותיו. במשקל 1.900 קילו. מסיימים איתי הכל שולחים אותי להתעוששות ואז למחלקה. במחלקה הרחם שלי לא התכווץ אני מאבדת המון המון דם. עושים לי 2 זריקות, דוחפים לי כדור לקיבוץ רחם. וזה עובר אחרי כמה דקות של לחיצות וכאב בגדול גיהינום מטורף. 13/14,15,16/12/2022 הולכת, מטיילת, זזה, אוכלת, עושה קקי. הוציאו לי את הקטטר. עתידה להשתחרר מחר אך משאירה את שומשום כאן. להשגחה. עד שיגיע למשקל מתאים. שזה כבר מלחיץ. לסמוך על אנשים ככה עם תינוקי שרק עכשיו נולד וקטני שאמא שרופה עליו מהשניה שיצא. קטני. אני סופר לחוצה. אף אחד לא מסביר לנו את האחרי ושזה מגיע בהפתעה. זה מלחיץ. זה קשוח. זה כואב. הלב שלי התרחב שוב. שושו שלי (בן זוגי) לולי שלי (הבכורה הנסיכה שלי) ושומשום שלי ( האושר הצרוף שלנו)

וואו אחותי איזה סיפוררר, מרגש ממש!! בשעה טובה ותגדלו אותם בנחתתת❤️

מרגששתת ! שתגדלו אותו בנחתתת החלמה מהירה ❤

נשמעע מטורףף, שתזכו להמון נחת ובריאות ❤️

מזל טוב🥳🥳🥳🥳 הרבה נחת, בריאות, אושר ועושר

איזה סיפור אלופה שאת רק בריאות לכולם והמון מזל טוב 💝💐

ואו ממש מרגשת