אני מתביישת בכלל לרשום את זה אבל חייבת עצה.. אני עם בעלי 10 שנים, מתוכם נשואים 6. יש לנו ילדה מדהימה ביחד אני אוהבת אותו, הוא חשוב לי, לא רוצה את החיים שלי בלעדיו. אבל. בכמה חודשים האחרונים אני שמה לב שאני מגעלת ממנו מדברים שאף פעם לא הפריעו לי. כמו לשתות מאותה כוס, מאותו בקבוק. אחרי שהוא יוצא מהשירותים אני מרגישה צורך לנגב את האסלה עם חומר ניקוי ( זה קורה לי עם כולם חחחח אבל איתו אף פעם לא הייתה לי בעיה). עד לפני הלידה כזה ( שנה +) מאוד אהבתי להריח אותו, ריח פה שלו היה לי נעים. ופתאום לא.. לא כי משהו השתנה בו, משהו השתנה בי. והכי הכי גרוע? אני מתחילה לדמיין את עצמי ביחסים אינטימיים *בלבד* עם מישהו שממש יש לי משיכה אליו , אני לא אגיד איך הוא קשור אלינו אבל בכמה חודשים הקרובים הוא כבר יעלם מהחיים שלנו וזה באמת סתם משיכה אליו, לא מעבר לזה. אציין שהוא לא חובב יציאות ובילויים וגם כשאני אומרת לו שחסר לי לצאת איתו ביחד ובא לי דייט ושאני רוצה להתלבש ולהתארגן כדי להרגיש שאנחנו קצת כמו פעם, הוא כאילו מבין ואומר סבבה אבל בפועל שום דבר לא קורה ואנחנו לא מצליחים למצוא זמן לזה . בקיצור ברור לי שזאת השיגרה ושחיקה, אבל איך אני יוצאת מזה?

אולי כן להתעקש על היציאה ואם הוא אומר סבבה ולא יוזם תהיי את זו שיוזמת זה בסדר לדעתי שאולי את קצת נגעלת מדברים כמו שירותים וריח זה דיי הגיוני, אנחנו גם משתנים במהלך החיים... בסך הכל נשמע שאת אוהבת אותו ורק צריכה להצית מחדש את האש במערכת יחסים.

ממליצה ממש ללכת לייעוץ. מכירה מקרים כאלה שייעוץ עזר להם.

מנסיון אומרת לך תקבעי את היציאות לבד אל תחכי לו כי יש להם מלא דברים בראש ובלי לפגוע לנו זה יותר חשוב מהגברים לצאת לדייטים🤣 בקיצור את אומרת לו יום ושעה ואם הוא מתחיל להתלונן או דברים כאלה.. אז תשבי איתו לשיחה צפופה על זה שאת רוצה טיפול זוגי ואת רוצה להבין מה באמת עובר עליו. אולי הוא בלחץ מכל מיני סיבות..