שבוע 36 גיליתי שאני מאוהבת באבא של הילד שלי חבר טוב שהתחלנו תהליך של הורות משותפת. התקרבנו כשהייתי בחודש 7 ולא עשיתי סינון רגשי ובלי לשים לב התבלבלתי. במקביל לזמן הזה הוא התקרב לאשה נוספת וכשגיליתי שיש בנינם קרבה חזקה נשבר לי הלב. כבר ארבעה ימים שאני במיטה עם לב שבור, כאבים בגוף. מנותקת מהעובר. בא לי למות.. ממצב של אשה שמחה מאד בחלקי ובהריון הזה, הפכתי לסמרטוט בתוך דלי מים. אני מנסה להרים את עצמי ונופלת בחזרה למיטה. הוא לא מצליח לנחם אותי, גם לא הסביבה. בוכה, נרדמת, לא מצליחה לאכול.. מעשנת בכמויות לא פרופורציונליות. ההורמונים חזקים לי. חושבת על המפגש עם התינוק ומדמיינת שאני מבקשת שיקחו אותו ממני. סרטוני תינוקות שהיו משמחים אותי הפכו לסרטונים מאיימים ולא נעימים לצפייה. מתה מפחד להיכנס ככה ללידה. הפכתי לגוש של כאב ועצב ואבל. אני לא מוצאת נחמה משום כיוון. מתחרטת שהתחלתי איתו תהליך, הוא עכשיו הפך לאוייב שלי ולא יודעת איך אני פוגשת אותו מכאן.. לא יכולה להכיל את הרעיון שהוא יבוא לתמוך או לבקר בבית שלי.. קשה לי אוףףף

שיתפת אותו ברגשות שלך? יש סיכוי שאולי גם הוא מרגיש משהו?..

האם הרגשות האלה אמיתיים או נובעים מההריון ההורמונים והמצב המיוחד שלכם? בכלל לא בטוח שאחרי הלידה הרגשות ימשיכו כי הרי אתם חברים לפני ההריון ואז לא הרגשת ככה בנוסף, ברגע שעשיתם את ההסכם לקחתם בחשבון שיתכן ויהיו לכם מערכות יחסים בעתיד אז את לא יכולה "לשבור את הכלים" בגלל שהוא מצא ראשון בנוסף, כמו שאמרה שונית אולי גם הוא בעניין ואם תגידי לו יעדיף קשר איתך ולא עם האישה השנייה? אבל לפני שאת מדברת איתו נסי להבין אם הרגשות שלך ישארו שם גם אחרי הלידה כדי לא לפגוע בו סתם ומה שלא יקרה בינכם, בטוחה שתתאהבי בתינוק שלך ותהני ממנו כי הרי זה מה שתכננת גם ככה

שיתפתי אותו. הוא ממש מתבאס בשבילי שזה מה שקורה לי. את הקשר איתה הוא ימשיך כי אין בנינו מחוייבות זוגית ולא היה צפוי כך. אני פשוט התאהבתי עד מעל הראש כבר הרבה שבועות ככה, רק שלא שמתי לב שזה מה שקרה עד שהבנתי שהוא הידק קשר עם אחרת. בכל מקרה עכשיו וכמו גם בלי קשר להריון כשהלב נשבר בגלל שהאהבה לא הדדית צריך להיכנס למערה ולהתרחק מזה כדי להפסיק את השברון והכאב. אז בטח יותר עכשיו שאני בהריון וכלואה בתוך הורמונים

אבל ההיא יודעת שהולך להיות לכן ילד משותף?

כן היא יודית על ההריון. הם הכירו לפני. הכרתי אותה גם דרכו. פשוט הקשר שלהם התהדק לאחרונה וכשהבנתי שזה מה שקורה הבנתי שאני מאוהבת, נשבר לי הלב, נבהלתי ואני עדיין מבוהלת מזה. מרגישה שנדפקתי.. אני בחודש כה מתקדם ורגיש וזה כואב בעוצמות יותר גבוהות.

אהובה. תלכי לטיפול בלי לחשוב פעמיים פשוט תבקשי ממישהו שימצא לך מטפלת טובה פסיכולוגית וגם דולה !

כמו שהריון שני כתבה, את חייבת עזרה … ותדעי שגם יש דבר כזה דיכאון לפני לידה והוא יכול להמשיך לדיכאון לאחר לידה וחשוב מאוד לקבל עזרה במצבים כאלה. עכשיו הכל נראה נורא גדול ומאיים (בעיקר בגלל ההורמונים כמו שמרגיש לי שאת יודעת) תנסי לחשוב על דברים שעושים לך טוב, וכמה שפחות להיות לבד! אם יש לך משפחה/חברות שישנו איתך ויהיו איתך כמה שיוצר עכשיו 🫶🏼

הרבה פעמים אנחנו מרגישות שאנחנו רוצות משהו רק כשאין לנו אותו, יתכן מאוד שהשילוב של ההריון ולראות את בקשר בינהם מתהדק גורם לך להרגיש מאוהבת אבל בכלל לא בטוח שזה הדבר הנכון עבורכם... מקווה שהלב שלך ימצא את המקום הנכון בקרוב ותרגישי יותר טוב

לדעתי את מוצפץ הורמונים שגורמים לך להתאהב בו יותר חכי את תלדי את התינוקי הוא פחות יעניין אותך ככה אישית קרה לי🤭אני עדיין שרופה על הבנזוג שלי אבל משהו בהריון גרם לי להיות שרופה עליו ואחריי שילדתי בחודשין הראשונים פחות עיניין אותי כל כל עולמי הייה בתינוקת… עזבי את הסיפור שלי.. אני לא באה לבטל לך את הרגשות רק ניסיתי לנחם קצת שיש קצה אור ויכול להיות שההורמונין משפיעים גם על הרגשות שלך חיבוק ענקי

.

תודה על השיחה כאן יקרות. קבעתי עם מטפלת מקצועית לשיחת וידאו sos לשעתיים, עזרה לי לעשות הפרדות ולחזור למקום יציב ולמציאות. הלב עדיין מתאושש.