אני שקופה בעיני הבן שלי שקופה והוא רק בן 7 אני, שלוקחת אותו כל בוקר לביה"ס שדואגת שלא חסר לו כלום שרצה הביתה וחוזרת להביא לו אם שכח מחברת או ספר שמגיעה כל צהריים לשאול לשלומו ומביאה לו עוגיה טעימה או כריך עם שוקולד שלוקחת ללב כל דבר שקורה לו כל זה ואני שקופה וכשאני ואבא שלו מגיעים לאסיפת הורים בצהריים והוא קולט אותנו, רץ אלינו ומחבק את אבא אלי לא ניגש לא בא לחבק אני מובן מאליו או סתם מישהי לא מעניינת והלב שלי נצבט עם אחותו זה לא ככה היא קשורה אלי מאוד וגם אחותם הקטנה התינוקת אבל הוא לא אין ספק שאני מתעסקת בהרבה עניינים טכניים כי בעלי לא מתעסק בזה בעלי יותר משחק ומפנק, יושב, מסביר, מלמד גם אני, אבל הרבה פחות ממנו והפסדתי הילד בן 7 הוא כבר יודע את מי הוא מעדיף וזה לא אותי אני שבורה ...

גם אצלי הגדולה ילדה של אבא, רצה קודם אליו, בלילה קוראת לום אבא עושה המון זה נכון, והרבה פעמים שומעת אמא לא את אז מה? קצת מתבאסת אבל מה זה חשוב? העיקר שכולם בריאים ושמחים

את הכי לא שקופה ואסביר למה כלפי חוץ הוא לוקח אותך כמובן מאליו אבל ילדים הם סופר חכמים והבן שלך יודע עמוק בפנים שאין אף אחד שדואג לו יותר מאמא שלו. באיזה תדירות הוא רואה את בעלך? אם בעלך עובד הרבה שעות ולא נמצא איתו הרבה כמוך אז זה מאוד הגיוני שיעדיף אותו וירצה ממנו כל טיפת תשומת לב כך או כך הוא ילד קטן ויגיע היום שהוא יתבגר ויראה לך כמה הוא מעריך אותך ממש אין לך מה לדאוג

סיפור חיי בול הבכור שלי בן 6 וחצי ויש לו גם אחות קטנה ממנו וזה בול כמו שאת מתארת, מבינה לליבך

נונו - בעלי הרבה בבית , הוא נוכח המון עם הילדים הבן שלי רואה אותו כמה שעות ביום , לא חסר לו אבא אבל הוא מחובר אליו מאוד , אלי לא ואני לא יודעת מתי הוא יבין מי אני ומה אני ולפעמים בא לי לשאול אותו - תגיד, מי לדעתך עושה עבורך דברים בבית ? ממש בא לי לדעת אם הוא יודע ומעריך כי בהתנהגות הוא לא מראה את זה

הוא בהחלט בגיל שאת יכולה לדבר איתו בצורה נעימה ואוהבת ולשאול אותו את הדברים האלה. וגם - לנסות לעשות עבורו פחות ולגרום לו להבין ששום דבר הוא לא מובן מאליו. לגבי בעלך, וזה כמובן ביניכם, תנסי לעשות איתו שיחה שמאוד מפריע לך שיטת ״השוטר הטוב״ ״השוטר הרע״ ושאת מרגישה שזה משפיע על היחסים שלך עם הילד.

אנונימית יקרה כמו שאמרת יש כאן השקעה של האבא ביחס אישי לבן שלכם, בשיחה והסבר סיפור וכ'ו. מגיע גם לך לזכות מזה, תנסי להרפות מהגשמת הצרכים הפיזיים שלו ותנסי להכניס לתוכם קשר אישי, משהו מקרב, סיפור מעניין וממש תדברי אליו כאילו הוא חבר טוב שלך, תשתפי אותו במהלך היום שלך, תספרי לו חוויות שאת חווה, תבקשי ממנו עצה טובה, תראי לו שהוא חשוב בעינייך, שהדעה שלו חשובה. וכשהוא ירגיש חשוב בעינייך ושיש לו מקום אצלך ולא רק בתור ילד שאת צריכה לדאוג לו, הוא יתקרב לבד ויתרככך לבד וירצה בקרבתך.

אני יש לי ילד בן 3 אבל ללא ספק אני נמצאת איתו רוב היום מכניסה ומוציאה מהגן אבל כשמגיע בעלי ישר אין אמא רק אבא אבל שהוא לא נמצא הוא הכי חיים בעולם מנשק ומחבק אותי לא נותן לי ללכת מהגן ללא נשיקות

בגלל שהוא כל היום בבית והוא נוכח אז אולי הוא "התרגל" אליו אז מן הסתם שהוא מרגיש יותר חיבור אליו... קחי אותו לאיזה יום כיף,תלכו לגלידה תקני לו משחק תראי לו גם נוכחות והוא יתחבר גם אלייך. ואל תיפגעי זה הגיל,יבוא היום שהוא יתחתן והוא יתקשר אלייך ויתגעגע.

אני עושה איתו המון ימי כיף קונה לו, משקיעה בו, מפנקת אותו דואגת לו מאוד בוכה בלילות בגלל דברים שקורים לו אבל הוא תמיד רץ לאבא תמיד אתמול אמרתי לו "נפגעתי ממך שאתה לא בא לתת לי חיבוק" ומה הוא ענה לי? "מה את רוצה הייתי עסוק"

חחח זה הגיל שהם פותחים את הפה ולומדים מאיתנו... אתמול ביקשתי מהבן 6 שלי משהו ואז הוא אומר לי "רגע,רגע מה את לא מבינה"? למד לדבר... אגב שאלה-האם בינך לבין בעלך אתם מראים לו אהבה?נגיד הוא רואה שאת מחבקת את בעלך?הוא רואה שהוא מחבק אותך?כי זה השלב שהם מחקים את ההורים,אז הוא גם לומד ממכם.

אני מחבקת מדי פעם את בעלי, בעלי לא מחבק אותי מיוזמתו , רק אם אבוא אליו זו בעיה בפני עצמה אבל אני מודעת אליה הוא רואה המון חילוקי דעות וויכוחים וברור לי שהוא מושפע מזה ולומד מזה איך להגיב אבל למה הוא מעדיף צד אחד? למה לא אני? אני ממש עצובה מזה

אז הנה,בגלל זה הוא לא מחבק אותך.הוא למד מאבשלו...אז הוא "פוטר" אותך ב "הייתי עסוק". ילדים הם המראה שלנו. תדברי עם בעלך עלזה,סתם תנסו איזה חודש נגיד שהוא בא ומחבק אותך ותיראי אם יש שינוי והבן שלך גם יבוא ויחבק אותך(ואם הבן שלך לא בא מיוזמתו לפחות הוא לא יגיד לך אני עסוק אלא יחבק בחזרה) ושיש חילוקי דעות וויכוחים הוא רואה אתזה?אולי הוא יותר מצדד באבשלו ולא בך?(כן כן זה מתחיל מהגיל הזה)אולי הוא מעריך אותו יותר ולכן הוא מעדיף את הקירבה שלו יותר? את לא צריכה להיות עצובה,רק לחשוב איפה זה "תופס" אותי ולמה הוא ככה... אם תסתכלי על עצמך תעני את כל התשובות.

אני תמיד הייתי ילדה של אבא מאז שאני זוכרת את עצמי ועד גיל 17 מגיל 17 אני ילדה של אמא זה משתנה לפעמים חחחח ואני בטוחה שהוא אוהב אותך מאוד ומבין שאת עושה הכל בשבילו אולי תשחקי איתו ותגידי לו מילים מחממות לב ילדים אוהבים אהבה וצומי

עוד לא הפסדת אולי תתחילי לעשות איתו כמה דקות ביום משהו שהוא אוהב וגם.. יום כיף עם אמא מידי פעם לא זץיזיק

מבאס

מישהי ממש התבאסתי לקרוא מה שכתבת כי אני פוחדת שזה נכון שבגלל שהוא לא רואה את אבא שלו מביע חיבה לאמא אז הוא לא מביע גם אני חייבת לשנות את זה אבל לא דרך בעלי דרך הילד שלי אני לא אתחיל לחבק את בעלי יותר או אבקש ממנו לחבק יותר כדי שהילד יראה אני אחבק את הבן שלי ואנסה לשנות ישירות דרכו אני מקווה שכשהוא יגדל הוא יבין כמה פסול אבא שלו התנהג ...

אנונימית,את צודקת. "האמת כואבת". אבל אני חושבת שזה גם הזדמנות לתקן את הזוגיות שלכם דרך בעלך ועל הדרך את מרוויחה שהילד השתנה. איך אומרים?!2 ציפורים במכה. אחכ שהילדים יגדלו ויתעופפו מהקן עם מי תישארי?עם בעלך.ושבעלך לא יחבק אותך?מה תגידי? חבל שלא תיקנתי אתזה עוד שהילדים היו קטנים... ובמקום שהילד יראה כמה פסול אבא שלו יתנהג תגרמי לו לחשוב "איך אבא שלי השתנה והתחיל לחבק את אמא שלי".

מישהי זה לא יקרה ... אני הרמתי ידיים גם אין לי כח לנסות לתקן כבר מיוזמתו הוא לא יבוא לחבק אותי היחסים שלנו לא להיט יש אולי 3-4 ימים בחודש שאנחנו בסבבה כל השאר מתיחות ועצבים אני רוצה לתקן את זה דרך הבן שלי דרך בעלי אני מנסה כבר שנים ....

אגב, בעוד כמה ימים הבן שלי חוגג יום הולדת אני שוקלת לא לשלוח אותו לביה"ס ולקחת אותו לבוקר כיף , רק אני והוא יש לכן רעיונות לאן אני יכולה לקחת אותו ?

ארוחת בוקר וסרט

אפילו תני לו להחליט משהו שהוא אוהב ורוצה לעשות

אפשר לקחת אותו לארוחת בוקר קלילה,אחכ משחקייה/גימבורי מה שהא אוהב ואולי באמת סרט אחכ עם פופקורן וזה... ואל תפסיקי לנסות עם בעלך!! יכולה להגיד לך שמבין שנינו אני יותר "קרירה" מבעלי.הוא יותר יוזם ובא לחבק.זה לא שאני לא אבל פחות ממנו... ויכולה להגיד לך שאני עובדת עלזה יום יום ולא מתייאשת כי אני יודעת שזה יותר בשבילי מאשר בשבילו(הוא אפעם לא אמר לי וזה לא נראה שזה מפריע לו)אז שווה לעבוד עלזה.