אני משתגעת מחמותי! אתמול יצאנו וביקשתי שתצור על הילד (בן שנתיים ו10) ושתשכיב אותו לישון. חזרתי ב11:30. הילד ער מול הטלוזיה והיא התחילה להתלונן שהוא בכה ולקח לו המון זמן להרגיע. היום היא התקשרה לשאול איך הוא מרגיש ואיכשהו הגענו לשיחה על זה שצריך לקחת את הילד לפסיכולוג או נירולוג בגלל ההתנהגות שלו ושיש לו בעיות בעצבים. אני כל כך מתוסכלת ובא לי לבכות. גם ככה קשה לי ואני עושה את ה200% שלי בגידול והחינוך שלו. זה גיל כזה וזה יעבור אני מאמינה בזה. מה עושים עד אז? איך מתמודדים?!

אולי אם היא תשכיב אותו ולא תדביק אותו למסך הטלוויזיה היא היה נרדם לה!!! חמות זה משהו כאילו מכשירים אותן להיות בהמות חחחח

חחחחח עמיתה יום אחד גם את תיהי חמתה או חמתו של מישהי/ו😅

אנונימית תנשמי ותזכרי שאת לא חיה איתה לרוב אז זה לא משהו שיקרה תמיד: ובפעם ב כשאת צריכה שתשמור עליו אז אצל סבא וסבתא יש חוקים אחרים וסבלנות אחרת ככה זה, פשוט לשחרר נכון זה מבאס מסכימה איתך לגמרי על העצבים האלה אבל היא משפחה שלך והיא בסופו של דבר עושה דברים בכוונה טובה כדי לעזור ולהקל עלייך גם אם יוצא לה קצת עקום

ולגבי הפסיכולוג תזכרי שאת יודעת הכייי טוב מה טוב לבן שלך ואת מכירה אותו הכי טוב וזה לא משנה מה היא תגיד שיעבור לידך

ליאן את צודקת ואני מאחלת לעצמי להיות חמה טובה יש גם יחידות סגולה כאלה

מתה מהן שהן חושבות שהן יודעות הכלללללללל!! תאמיני שאת אמא מדהימה ותעשי מה שאת חושבת לנכון לילד שלך. לא להקשיב לרעשי רקע. אף אחד לא ילמד אותך איך לחנך את הילדים שלך.