הי לכן יש לי בת חודשיים אוכלת רק תמל .עם הרבה צער ןכאב כבר מהבית חולים מכל מיני סיבות לא הצלחתי להניק נסיתי לשאוב אך גם בזה נכשלתי לצערי (זמן שאיבות לא עקבי לחץ נפשי גזים אצל התינוקת וכל מיני ) יכולה לסכם שהיה יוצא מעט ומה שיצא התעקשתי לתת הפסקתי לנסות לשאוב ומעוניינת לתת לזה עוד צאנס מרוב שהנושא הזה רגיש אצלי ואיני מצליחה לשחרר ולהשלים עוד העובדה שהיא ניזונה רק מתמל האם כדאי לנסות או פשוט לשחרר וזהו? :(

היי יקרה, כמה זמן את כבר לא שואבת/מניקה?

מניקה אפשר להגיד שפעים בודדות התחברה לכמה דקות שאיבה כבר שבועיים שלא אבל שוב לא היה יוצא כמויות בשאיבה שאפשר להגיד שכן הצליח אחד הנושאים שהכי קשה לי להתמודד איתם למרות שאני יודעת שאני אמא טובה ושאני לא צריכה להכביד על עצמי כל פעם מחדש …..

תנסי יועצת הנקה ואם לא הולך תשחררי, הם גדלים יפה מאוד גם עם מטרנה

אני מבינה את הכאב שלך, בהחלט מאכזב, אבל באמת תזכרי שהנקה היא לא המדד הקובע לאיזו אמא תהיי העיקר האהבה שתתני לה תשתדלי לעשות את הזמנים של ההאכלה מהבקבוק לזמנים כיפים של אמא תינוקת , הרבה מגע, חיבוק וקרבה תוך כדי ההאכלה. וכמובן לא רק בזמני האוכל תשתדלי להאכיל בעצמך בכל זמן שאת יכולה ולא "לנצל" את המציאות של הבקבוק ולחסוך את הזמן הזה. כיהזה

אמא@ אני בדיעה שעדיף אמא בריאה בגוף ובנפש. בין אם מניקה ובין אם לא. ואם ההנקה באה לך בקושי כזה אז פשוט אל.

העברתי את התאומים שלי בגיל חודש וחצי משאוב להנקה בלעדית (נולדו קטנים ולא הצליח לינוק) בהמלצת יועצת הנקה כל ארוחה התחלתי ב5-10 דק הנקה והשלמתי בבקבוק (לפעמים נוטרילון) לאט לאט זה תפס. אחד הצליח בעיקר עם פטמת סיליקון. בהצלחה ואת מדהימה שאת ככה מוכנה להשקיע