פריקה הבת שלי בת שמונה חודשים. היא מדהימה ומתוקה. אבל קשה לי. קשה לי להיות איתה בבית כל היום. אני מרגישה שאני כל הזמן עובדת ולא נחה לרגע. אני כל הזמן מותשת נפשית ופיזית. אין לי זמן לעצמי. לא פוגשת אנשים, לא עושה את הדברים שאני אוהבת. לא עושה ספורט. חשבתי לקחת מטפלת לכמה ימים בשבוע אבל אני כל כך חרדה שאני לא מצליחה למצוא. אני פשוט לא סומכת על אף אחת. הייתה רק אחת שהייתה לי תחושת בטן טובה לגביה, אבל זה לא הסתדר מסיבות טכניות. אז ממשיכה לחפש, אבל מרגישה שהמצב משפיע גם על החיפושים. ואני כן הולכת לטיפול אבל מרגישה שהבעיה היא פשוט היומיום. לא בא לי לקום כל בוקר, לעוד יום כזה של עבודה אינסופית. שלא לדבר על זה שגם רוב הלילות ממש מתישים כי היא לפחות פעם בלילה מתעוררת ולוקח שעה להרדים אותה חזרה. בכל מקרה אם למישהי יש טיפים איך מוצאים מטפלת טובה אשמח לשמוע

תודה כן אני מטיילת איתה הולכת איתה לחוגים זה באמת נחמד אבל זה לא עוזר לתחושה שאין לי זמן לעצמי. אני לא כל כך רוצה לרשום למעון עדיין. היא קטנה אני רוצה להיות לידה.