נפגעתי מאוד מההורים שלי! העלו לנו את השכר דירה, אני בהריון שבוע 20. בדיון עם ההורים שלי, חשבנו לעבור לדירה לידם במושב עד שנקנה בית משלנו. הם הסכימו התחלנו לחפש דירה ומצאנו דירה מהממת במחיר טוב... שניה לפני חתימה. אבא שלי התקשר במוצש: תשמעי חשבנו על זה ועדיף שלא תבואו לגור במושב. את מצפה שנעזור לכם.. זה ייצור מריבה תשארו בדירה שלכם- רחוקים... אמא ואני גם ככה עמוסים.. לא מתאים. הבנתי שאין באמת על מה לדבר הם פשוט לא רוצים שנגור בסמיכות אליהם. מפה לשם לקחתי את זה ממש קשה! נעלבתי ברמות.. לא ישנה כבר כמה ימים.. אמא שלי התנצלה אמרתי שהכל בסדר החלטה שלהם אני מכבדת... אבל בפנים אני כ"כ פגועה! מרגישה שזה שבר שאי אפשר לאחות... כבר כמה יומיים אני מחכה לחיזור מצידם, אמירה מקרבת. וכשזה לא קורה אני פשוט שבורה. זה ברמה של אבל ככה אני מרגישה פתאום הם קצת זרים ואני לא יכולה לסמוך עליהם. אני כבר לא יודעת מה לעשות. אשמח לשמוע מה אתן חושבות😳

חיבוק !

לא הבנתי אמרו לך שתגורי בדירה שלהם ואז בסוף החליטו שלא?

דנה לא... היינו אמורים לגור בדירה במושב שבו הם גרים. לא בבית שלהם... ובסוף ביקשו שנישאר בעיר כי מפחדים שנהיה קרובים... מזה בעיקר נעלבתי

ממש מוזר אולי יש עוד סיבה מאחורה שקשה להם לשתף בא ואני בטוחה שניה להם קשה לאמר לך את זה תכלס מבינה אותך שולחת לך חיבוק

כן אני יודעת שהיה להם ממש קשה לומר לי את זה. גם לי ניה ממש קשה לשמוע את זה.. הם פירטו את הסיבות שלהם... בעיקר פחד שאבקש הרבה עזרה עם התינוקת, או שהגבולות יטשטשו ואגיע לשבת אצלם באופן יומיומי שאני קצת מבינה את החשש שלהם. ובכל זאת מציף אותי בבדידות והרגשה של דחייה. אני קצת בשוק

אם לא היית מלאת הורמונים הייתי עונה על זה אחרת, כרגע רק שולחת לך חיבוק גדול❤️❤️❤️ לפעמים האכזבה הגדולה מגיעה בעיקר מהקרובים, תרימי את עצמך ותחפשי מקום זול יותר 😘💕

תודה נופר😍 לא הבנתי אם התכוונת שלקחתי את זה קשה כי אני הורמונלית או שאובייקטיבית זה פוגע מה שהם עשו? סתם אני גם סקרנית לדעת איך אחרות היו מתייחסות למצב כזה

הי אז הדבר הכי חשוב זה בידיים מלאות ושההיריון יעבור בכיף ובשמחה.. מה שאת כותבת להורים וההרגשה שלך לגבי זה-מאד לגיטימית, זה בסדר..זה ההורים שלך… יחד עם זאת כמישהי שילדה לפני 4 חודשיים… ההורים שלי בקושי ראו את התינוקת (קצת מבוגרים ואין להם רכב וכדי שאני אבוא אליהם זה קצת מורכב..) אז בהחלט כל אחד והחבילה שלו…וסביר להניח שיש להם את השיקולים שלהם (וזה בטוח רק ממקום אוהב..) הכל בסדר, תהיי חזקה.. אם ממש מפריע לך תדברי איתם גלוי על התחושות… לא ממקום לשל לשכנע אלא את יודעת להבין…. (אני יכטלה להבין שאולי זה גם קצת סגר אותך רגשית וזה) אבל בסוף הכל מתגמד.. אני חושבת שאם זה מה שהם ״יכולים״ לספק.. אז בסדר…

כמובן שאני לא יודעת את כל הסיפור וגם רק רשמתי את דעתי באופן יחסי…בסוף אני חושבת שאין כמו לדבר ולשתף כדי שלא ישב לך על הלב.. ואם בכל זאת זו בחירתם… פשוט תקבלי את זה ממקום בוגר… כי משפחה זו משפחה … ואגב אם הם בגיל פנסיה אולי הם פשוט רוצים את הזמן שלהם עכשיו…

בהצלחה בהכל💜

TL תודה על התשובה! הם לא בפנסיה ההורים שלי צעירים בני 55 עדיין עובדים והאמת אחי הצעיר עדיין גר בבית עם תסמונת דאון והם מטפלים בו.. אז יש להם הרבה עומס גם מהבחינה הזאת.. בגדול אני מסכימה עם מה שאת כותבת. מרגישה עכשיו סגורה רגשית לדבר ולשתף אותם ופגועה.. מן צורך להתרחק מהם ולא להזדקק להם יותר אף פעם.. אני יודעת שזה נשמע קיצוני והלוואי ויכולתי להגיע לזה ממקום בוגר פשוט ככה אני מרגישה עכשין

היי, עכשיו התמונה הרבה יותר ״התבהרה״… ותחבקי את הרגשות שלך זה בסדר שאת חווה אותם הכל טוב (מבטיחה שזה יעבור…) גם אם זה ייקח כמה ימים .. זה בסדר… זה בסוף ההורים שלך אז הכל בסדר..

היי יקירה, קצת ממה שכתבת אני רואה שיש סיבות רציונאליות שאם תשבי ותתעמקי בהם תביני שיש בהם אמת. גם עם אחיך שזה לא פשוט, וגם באמת לפעמים בנות (לא אומרת שאת התכוונת חלילה חח) מתעלקות על ההורים ואולי הם חוששים מזה. בסופו של דבר הם לא בפנסיה ובשיא הקריירה שלהם זה גם הזמן שלהם לפרוח כמה שאפשר, בהתאם למגבלות של הטיפול באחיך שבטוחה שלא פשוט להם עם זאת את כמובן צודקת שנעלבת זה לא נעים לשמןע את זה ובאמת מוביל להרגשה של תחושת דחייה. התחושות שלך הן ממש טבעיות ונראה לי שכל אחת הייתה נפגעת קושם כל. תקחי עוד יום יומיים להרגע והייתי ממליצה להתקשר ולדבר מלב אל לב, לשתף שאחרי מחשבה את מבינה אותם אבל עדיין כאב לך לשמוע, הרגשת עלבון ודחייה. אני בטוחה כשהם ישמעו את זה הם יסבירו שזה ממש לא נכון ויאמרו לך מילים שיקרבו אותך בחזרה וידגישו לך כמה את רצויה ושייכת אצלם. בהצלחה❤

אני בשוק אמלה לא מאמינה זה לא דירה שלהם אז מה הם רוצים???? יאו הייתי באה לשם ואומרת כל מה שחושבת

מבינה אותך, זה מעליב ופוגע לשמוע דבר כזה מההורים שלך אבל עם זאת אני מבינה גם אותם מאוד. "רחוק מתוק" אלו צמד מילים שאני מאוד מתחברת אליהם בנושא ההורים של בני זוג, להיות קרובים ממש זה תמיד ייצור הרגל של להגיע מתי שרוצים וגבולות מיטשטשים, מה גם שלבן הזוג השני גם נמאס עם הזמן וזה יכול ליצור עם הזמן המון בלאגן.. ההורים שלך ניסו למנוע את זה ובחרו להגיד לך את האמת, אין הורה שלא רוצה בקרבת הילדים שלו אבל כשהילד בונה משפחה הקרבה האינטנסיבית לא בריאה לשני הצדדים. ממליצה לך לחפש מקום באמצע בין שתי המשפחות ואת תראי שזה הכי בריא בעולם. בהצלחה❤️

זה באמת פוגע תדברי איתם על זה. כי זה לא שתכננת לגור אצלם בבית אלא בדירה נפרדת והם באמת לא חייבים לעזור וגם לא ביקשת מהם עזרה

יאאא עם אמא שלי או אבא שלי היו אומרים דבר כזה הייתי ממש אבל ממש נפגעת אבל.. אולי הם באמת נורא עמוסים ומפחדים שתוסיפי עוד עומס או לחץ וזה יגרור ריבים אולי באמת עדיף לך שקט וגם להם

כשאני הייתי בהריון עברתי גם למושב ליד ההורים שלי. והייתי בהריון בסיכון גבוה אז ממש הייתי צריכה אותם. הם מאוד עזרו לי, וגם אחים שלי עזרו מאודדד. אבל ברגע שילדתי הם קרסו כזה. ולא הצליחו להכיל אותי כשסבלתי מאוד מכאבים שבסוף התברר שזה היה פריצת דיסק קשה. אבל כבר לא היה להם כוח להכיל את זה. ועד שגילינו שזה פריצת דיסק הם חשבו שאני סתם מתפנקת. זה לא עשה לנו טוב. וגם לפני זה תמיד ידעתי שלא בריא לגור ליד ההורים. לא בגלל ההורים שלי. אלא בכללי זה לא בריא. אני מבינה שקשה לך וזה באמת ממש פוגע. אבל הם אומרים לך את זה מראש כדי שלא יהיה אחר כך נזק יותר גדול. אני בטוחה שהם חושבים טוב קדימה אפילו שזה קשה ולא נעים

לא הייתי אומרת שזה לא בריא אמא של דבשוש אני לדוגמא גרה בקומה 7 ואמא שלי בקומה 6 ככה כבר שנתיים ואמא שלי בעננים שהנכדים לידה והיא מביאה לנו צהריים וישיבות במרפסת בערב ושישי ביחד ואבא שלי עף על זה שנישארתי ככה קרובה ואני לא ילדה יחידה אנחנו 6 אחים פשוט כל אחד ואיך שמקבל את זה ההורים שלי בכווו דמעות שיצאתי מהבית והיום שחזרתי לגור ככה קרוב הם הכי מאושרים בעולם אבל גם כי דיברנו קודם על גבולות שצריך לפחות פעם בשבוע יום אחד שלא חופרים אחד לשני ושאחים הקטנים שלי לא כל 5 דק יעלו ושהילדים שלי לא כל שניה ירדו ופשוט גבולות והכל טוב

מאוד פוגע ואני מבינה אותך ולדעתי אין מה להתייפייף זה לא נראה טוב ולא נשמע טוב .. נכון שיש אח בבית שצריך תשומת לב אבל יש גם ילדים אחרים בתמונה ומי אמר שהיא באה להתנחל אצלהם ולהזדקק להם 24/7 בכל מקרה או שהדרך ההתנסחות שלהם היתה שגויה או שבאמת התכוונו לזה רק הזמן יגיד

חיבוק

ואו באמת מצב קשוח לא יכולה לשים את עצמי בנעליים שלך .. הייתי נפגעת עד עמקי נשמתי גם אם אבקש עזרה ? תוכלו להגיד לא כשאתם לא יכולים ואם אגיע אליכם הרבה אז מה ? אתם ההורים שלי , גדלתי פה וזה בתכלס הבית שלי הייתי צמאה להגיע לאמא שלי על בסיס יום יומי ..

רגע דירה לידם זה יותר זול? כי העלו לכם את השכר דירה… וחוץ מזה יש הרבה זמן עד הלידה אז במה הם יצטרכו לעזור?

בתכלס עדיף לא לגור ליד ההורים זה לא טוב לדעתי אנחנו גרים ליד ההורים של בעלי וזה לא פשוט כל הזמן

את כלכך צודקת זה פוגע ברמות, יחד עם זאת תעריכי את הכנות שלהם,הם פוחדים שלא יעמדו בעומס בעיקר שהם עובדים ועם ילד מיוחד, אין קשר לזה שלא אוהבים אותך או שלא יהיו שם בשבילך כשתזדקקי אבל המעבר זה סוג של "אחריות" שתהיה להם כלפייך והם פשוט עייפו...אז עם כל הבאסה וההרגשה הנוראית שיש לך תעריכי אותם על הכנות,הם מעדיפים יחסים טובים ובריאים

לפי דעתי, זוג שמביא ילד צריך לצאת מנקודת הנחה שהוא מביא ילד לעצמם. ובמיוחד האמא, צריכה לא לצפות לעזרה.ֶ הבעיה היא שאנחנו תמיד מצפות למשו ואז מתבאסות ועצובות.ֶ גודל הציפייה כגודל האכזבה. אם לא תצפי לא תתאכזבי.

הייתי גם נפגעת מאוד האמת

וואו הלם!!! אם ההורים שלי היו אומרים לי את זה הייתי נפגעת ממש ברמה שמנתקת קשר (אבל אני סתם קיצונית) אגב אני גרה בדירה של ההורים שלי בית לידם ואימא שלי גם הייתה נגד כי חשבה שזה יהרוס את הקשר ורצתה שניהיה עצמאים ואבא שלי הלך איתי יד ביד ואמר לי מה שתרצי יהיה. אז לא התייחסתי לאמירות מהצד ונכנסתי לדירה עם בעלי ואני גם בהריון כמוך ואימא שלי בעננים והתחרטה שאמרה שהיא לא רוצה שניהיה פה. אבל אני יכולה להגיד לך בפה מלא שאם 2 ההורים שלי היו מתנגדים ולא עוזרים (שכמובן יש אפשרות לעזור) אז מידה כנגד מידה. רחוק מתוק שומרת על דיסטנס

אגב שלא תטעי אני אומנם גרה בדירה שלהם אבל משלמת שכר דירה פלוס ארנונה פלוס חשמל חחחחחח