מאז ההריון אני כל הזמן חושבת על המוות ועל זה שלא בא לי למות אף פעם. ממש פיתחתי סוג של חרדה מהנושא הזה, של מה יקרה לי ביום שאחרי ומה יקרה לילדים שלי ומחשבות על האם יש מעבר או לא וזה ממש מעסיק אותי ומעיק עליי! איך משחררים? איך מפסיקים לפחד? זה קשור להריון? להורמונים?

מוכר לי מאוד!!! זה קרה לי בהריון הראשון ולצערי לא עבר עד עכשיו - הריון שלישי זה חוזר לי תמיד שאני מתסכלת עליהם .. מחבקת אותם וכזה.. האמת שאני מנסה פשוט להגיד לעצמי שזה משהו שאין לי עליו שליטה ולשחרר את המחשבה זה מצליח אבל כפי שאמרתי חוזר לי מידי פעם שוב ושוב

תודה! חשבתי אולי אני היחידה שמרגישה ככה וזה נחמד לדעת שזה לא רק אצלי. אני מתביישת לדבר על זה עם אנשים בסביבה שלי שלא יחשבו שהשתגעתי או משהו. פשוט זה מצחיק להגיד אבל מרוב שטוב לי לא בא לי שזה ייגמר לעולם

גם אני בהריון ראשון וחשבתי על זה גם כאלו פתאום יש לך משמעות לחיים ואת אומרת רגע עכשיו אני *באמת * מפחדת מהמוות 😂כי יש לך סיבה.. את לא לבד מפחיד אחותי אבל האמת שטיפול ריגשי תמיד עוזר ומאזן 🤍

אמונה! יקירתי, אם תחשבי על זה שזה דרך העולם והם ההמשכיות שלך ובעזרת השם לא תמותי בקיצור ימים חלילה. אלא אחרי שהם יקבלו ממך את האהבה, הערכים, וכל מה שאת רוצה להעניק להם,.. כשיהיו כבר הם בעצם הורים ותגיעי את לגיל מבוגר אחרי שגידלת ילדים, הענקת להם את הדרך שלך והם אלו שימשיכו אותך ואת דרכך אז הפרידה לא כמו שאת חושבת.. תאמיני באמונה שלמה שאם זה שברא אותך הביא לך גם ילדים הוא דואג להם ויודע מה עושה..❤️

קרה לי גם ככה מלא חרדות שנושא הזה.. והלכתי לקורס הכנה ללידה ריגשי שמטפל בזה וזה עזר לייי ממממש

וואו קראתי את עצמי בפוסט ובכל התגובות. אני עברתי התקפי חרדה קשים בתחילת ההריון ואז שמעתי קצת שיעורי תורה שהחדירו אמונה. בראש שלנו יש מקום למחשבה אחת בלבד, אין מקום לכמה מחשבות יחד. כל פעם שמגיעה מחשבה לא טובה ממש להתאמץ בכח גם אם זה אומר לאמץ שרירים בגוף (אמיתי!) כדי להחליף אותה במחשבה טובה, היא מיד מסלקת את החרדה כי אין מקום לשתיהן. זה לא מידי כמובן זה אימון עצמי

אמלהההה יש לי כל כך הרבה חרדות מיזה זה נורמלי ולגיטימי

ואאאו אן מעלפותתת איזו תמיכה! שנחיה כולנו עד 120 בבריאות הנפש והגוף אאאמממןןןן

אמןןןן

אמן אמן ובידיים מלאות תמיד