הבת שלי המהממת נולדה עם 2 אצבעות מחוברות קצת ברגל כששאלנו בזמנו את הרופא הוא אמר שאין שום סיבה לנתח אלא אם כן היא תרצה לדגמן רגליים… עכשיו היא כבר בת שלוש אני מפחדת שיצחקו עליה בהמשך שתגדל. מה אתן הייתן עושות? לנתח עכשיו או לחכות שהיא תגדל ותחליט?

הייתי מנתחת אותה כמה שהיא יותר קטנה למה שיהיה את הסיכוי הזה שיצחקו עליה או שהיא תיהיה שונה

אבל אם זה לא משהו ששמים לב אליו אולי כן לחכות אם זה בולט אז מהר

וואי דילמה מצד אחד אם הייתי הילדה הייתי מעדיפה שינתחו אותי בגיל צעיר מאוד לפני שמגיעים לבית ספר מצד שני כאמא לא בטוחה מה הייתי עושה

זה לא בולט מאד אחד החששות שלי הוא שהיא תשמע על זה כשתגדל ותרגיש שלא חשבנו שהיא מושלמת וניתחנו אותה…

אני הייתי מנתחת... למנוע ממנה אי נעימות בעתיד... אבל זה לגמרי תלוי סיטואציה, עד כמה זה בולט ועד כמה הניתוח עם סיכון...

זה מפריע במשהו מעבר לפן האסטטי? מה הסיכויים/סיכונים של ניתוח עכשיו לעומת בגיל גדול יותר?

בסוף ילדים הולכים עם סנדלים, הולכים לים, הולכים לבריכה... וילדים הם רעים לפעמים...

אם לא הייתה בגן הייתי מצלמת לכן זה ההתחלה של 2 האצבעות האמצעיות מחוברות קצת ואז נפתח רגיל אני לא מרגישה שזה בולט אבל אולי התרגלתי היא ילדה כל כך שמחה עם ביטחון עצמי גבוה מאד ולהתחיל עכשיו ניתוח והכל מרגיש לי הרבה בשביל הדבר הקטן הזה והרופא גם חושב שמיותר (אבל מה הוא מבין חברתית ) אני ממש לא יודעת מה להחליט… כמה שהיא גדלה מפחדת שיפגעו בה… למרות שהיא יודעת שהיא מושלמת ויפה ובינתיים אף פעם לא שנה לב לזה בכלל

יש לי חברת ילדות שממש שתי אצבעות ברגלים היו לה מחוברות.. היא הייתה צוחקת על זה שהיא לא יכולה לשים גרביים שמפרידות בין האצבעות ...... בתור ילדים לא יותר מידי שמנו לב לזה .. הכל טוב ורגיל, היום היא בעצמה אמא לילדים והכל רגיל לחלוטין..

גם הילדים שלי ככה ולא עושה כולם

אני לא הייתי חושבת פעמיים ולדעתי ברור שמנתחת! ובכלל לא חושבת על מה הסביבה תגיד לה אלא על איך שהיא תרגיש!!!! רק עליה! אני סבלתי מפטרת בציפורניים אבל משהו לא תקין.. בכל הציפורניים! זה משהו גנטי מאבא שלי בתור ילדה קטנה זה היה בשבילי סיוט שלא נגמר! והייתי פשוט כל כך חסרת בטחוןן לגבי כפכפים, ללכת לים, לבריכה, לא הייתי הולכת לישון אצל חברות כדי לא להוריד נעליים, קיץ/ חורף אני עם גרביים ונעלי ספורט! וגם כשגדלתי זה היה לי כל כך נורא!!! והייתי כל הזמן עצובה בגלל זה. עד שאמא שלי טיפלה בי וזה פשוט הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים. אז אם את יכולה, תחשבי רק עליה. ואם יש באפשרותך למנוע שבעתיד היא לא תתבאס על זה אז למה לא?!

תודה לכולם ❤️

סיון למה את לא עושה כלום איך החלטת?

לפי דעתי זה לא מפריע. הרופא אמר לי אם זה לא מציק להם אין צורך

לדעתי עדיף עכשיו גם כדי לחסוך את הזיכרון ואת התהליך של ניתוח וגם כדי לא להיות שונה

לדודה שלי יש את הזרת וזאת שלידה אחת מעל השנייה גם לא שמתי לב לזה גילתי את זה אחרי הרבה מאוד זמן מי מסתכל עם כפות רגליים