סתם לפרוק ואולי להרגיש קצת יותר טוב .. שבוע 35 , הריון שני , עם בת 2.2 בבית ( לא בגן מבחירה) ..ילדה אהובה , עוזרת ,וורבלית מאוד וגם תזזיתית מאוד ..באמת ילדה טובה חיים של אמא שלה . ההריון הזה מתחילתו היה לי קשה פיזית ברמות מטורפות ..בעלי המפרנס בבית ( שוב מבחירה להכניס רק בגיל 3) ..מאוד משתדל להגיע לבית בשעות נורמליות של מקלחת וסיפור , ובכללי לא יכולתי לבקש אבא ובעל כמוהו בעולם כולו ❤️ הגוף שלי מפורק ברמות שכל עצם בגוף כואבת לי , לעמוד, ללכת לעשות משהו זה ברמה שאני צריכה מקל עוד רגע ..מתה ללדת כבר . משפחות של שנינו לא במרחק נסיעה סביר ..עוזרים מתי שצריך ובאמת מכל הלב .. החששות איך אני אצליח להיות עם 2 בנות בבית ..לתפקד , להצליח לא לשכוח כלום , לטפל וגם להיות אדם לפני שאני אמא ,הכל חודר לי למוח עושה לי פחדים וסלט ..ברור לי שבעלי יעזור לי כמה שהוא יכול ,כי הוא פשוט כזה ..אבל הפחד לא להצליח גומר אותי ..☹️זהו פרקתי

אל תתני לפחד לנהל אותך. החיים חזקים מהכל. אל תכנסי לדמיונות של איך יהיה ומה יהיה ואיך תסתדרי כי את תסתדרי! כולנו עוברות את זה ביחד זה מסע שלם פשוט תעשי מה שאת יכולה וגם אם תעשי טעויות בדרך זה לא נורא! אני בטוחה שאת אימא מקסימה ואת תתני את כל כולך פשוט תזרמי ותנסי להנות מהתקופה כי אחרי זה רואים את הפירות וזה הכי כיף בעולםםםם

אני גם לא רוצה לשים את הילדה בגן עד גיל מאוחר .. בגלל המצב ההזוי בגנים . אבל תכיף תהיה ילדה נוספת וגם לה מגיע לה לחוות את אמא ולא עייפה ותשושה וכואבת .. הבת הראשונה כבר די גדולה ומאמינה שאם יהיה משהו חריג בגן (המידה שזו הסיבה ) כבר תדעו . זו דעתי חבל לסבול