אני ממש חייבת עצות מכן. אני ובעלי בסך הכל אוהבים. אבל אני כל יום מתעצבנת עליו ואנחנו רבים על דברים חשובים, ואני ממש משתדלת כמה שאפשר להבליג כדי שלא נריב כל יום, כי גם ככה שנינו עובדים המון ואין לנו הרבה זמן ביחד, אבל אי אפשר.... באמת שהוא לא מפעיל את המוח ואני לא יכולה שלא לריב איתו. מיואשת. כל יום נגמר בריבים ובכי, ולא בא לי כבר לראות אותו, אני מעדיפה כבר שהוא יהיה בעבודה לנצח ולא יהיה בכלל בבית ולא יגע פה בכלום (אני די בטוחה שהוא מרגיש אותו דבר), לא יודעת איך לצאת מזה.

אני באותן המצב

למה אתם רבים על דברים חשובים, ולא מדברים על דברים חשובים? תנסי להיות פחות ביקורתית, לראות את הטוב. לפעמים אנחנו כלכך מצפים מבן הזוג להיות מושלם ולהבין ולדעת, ואנחנו שוכחות שאנחנו ממש ממש לא מושלמות. ממש לא.

בתור אנשים בוגרים ואוהבים, שבו לדבר על הדברים בהגיון, אין צורך לריב. נסי להכנס לראש שלו ולראות את הדברים מהזווית שלו. גם הוא צריך להתחשב בך, אתם צוות. תמצאו את הדרך הנכונה בשביל שניכם. והכי חשוב- לעולם לא ללכת לישון בריב. לא לשכוח אף פעם למה אתם ביחד ובגלל מה, מה אתם אוהבים אחד בשניה🤍

לדוגמא: אנחנו ממש קצרים בכסף, ובגלל זה כל אחד מאיתנו עובד מלאאא כדי שנצליח לשלם חשבונות וב"ה לצאת מתישהו מהמינוס. הגננת אמרה שצריך להביא לילד חולצות חמות יותר, שקר לו בימים הקרים. אז חיכיתי שיהיה ה-10 בחודש וקניתי לו 3 סוויטשרטים. וזה יצא יום לחוץ כי הייתי צריכה אחרי העבודה לרוץ לקנות ואז לקחת את הילד לשים אצל אמא שלי ולהספיק לעבודה השניה בלי לאחר. אז השארתי את השקית עם החולצות על הספה. הוא חזר מהעבודה וראה "בלאגן", שקית על הספה לדעתו זה בלאגן!!, אז הוא זרק לפח ועכשיו אני צריכה לחכות למשכורת של חודש הבא כי כבר ירדו כל החשבונות ויש מינוס גדול והכרטיס לא עובר יותר... גם ככה אין כסף! ממתי שקית קניות זה בלאגן או זבל? אני מטפלת בילד, עובדת בשתי עבודות, מקרצפת ומנקה וכביסות בלילות כדי שהבית יהיה מסודר, אז פעם אחת נשארה שקית, ועכשיו אם יהיה יום קר הילד יסבול...

אין לנו מתי לשבת לדבר מסודר, אנחנו בעיקר מדברים בטלפון. אני חזרתי בערב מאוחר מהעבודה ולקחתי את הילד מאמא שלי, באתי הביתה וכבר לא מצאתי את השקית. והוא כבר יצא לעבודה השניה שלו. אז כל הריב היה בטלפון.

כאילו אני יודעת ששנינו מתאמצים, אבל באמת שבגלל הטימטום שלו, אני לא מצליחה לא לריב איתו. אני באמת באמת באמת מנסה, אבל הוא לא משאיר לי ברירה.

כאילו זה הכל מעצבן אותי, גם הכסף שהתבזבז, גם הזמן שלי שכל כך מיהרתי כדי להספיק הכל, וגם הטימטום שלו שהוביל לריב... אין לי כוחות, לפעמים אני חושבת שיהיה יותר קל לחיות לבד בלי כל זה, אבל באמת שאני מזכירה לעצמי שבסופו של דבר שנינו אוהבים

אולי עם כל הלחץ של היום יום, תמצאו זמן של שעה קבועה ביום קבוע, של דייט ביחד? לפעמים אנחנו כל כך שקועים בשיגרה, בלחץ להספיק הכל, שאנחנו מדחיקים לפינה דברים שחשובים לא פחות. זוגיות זו מתנה, וזה עבודה. כמו עבודה שמכניסה כסף, כמו עבודה בגידול ילדים... תעבדו ותתאמצו על הזמן שלכם ביחד. זה יעשה לכם רק טוב ונחת, פתאום כל הלחץ של השיגרה יהיה טיפה ״קליל״ יותר. תזכרי תמיד שיחד זה כח. אתם צוות!!! לא אחד נגד השני.

סליחה כבל אני בהלם שהוא זרק את השקית?? הוא לא ראה שיש בגדים חדשים שם? הלםם אני גם הייתי מתעצבנת מה שכן אתם חייבים לצאת לבד,שניכם ולדבר ברוגע על הדברים

זה רק מוכיח שחסר לכם שיח... הטא לא ידע שרצת לקנות ולא שאל מה יש על הספה בטוח שגם הוא לא רוצה שיהיה לילד קר ולזרוק סתם כסף אתם צריכים ללמוד לייעל את התקשורת בינכם

נסו ללכת לייעוץ זוגי , עושה פלאים

נופר ואורלי אתן צודקאת, אבל זה בזבוז כסף ואין לנו זמן. ללי למה הוא צריך לדעת? את מודיעה כל כל דבר שאת עושה לבעלך? לא חשבתי אפילו בחלום להודיע שאני משאירה שקית בגדים על הספה. תודה להשם, לצערי אין לנו זמן וכסף לזה :(

נשמע שפשוט אין תקשורת. בכלל. מה עם הלילה? את מחכה לו, הוא לך? מה עם מקווה? פעם בחודש לפחות אתם לא יושבים ומשוחחים? אתם שומרי מסורת? אם כן אולי רב מכוון יעזור לכם. שלום בית חשוב מהכל, וכשיש שלום יש שלמות וברכה.

האמת שכן... אנחנו מדברים על הכל בטח כשמישהו מאיתנו קונה משהו אז משתפים לא צריך להגיע לרמת דיווח אלא שיתוף כנראה שלא הייתי אומרת השארתי על הספה אלא בעניין של לא הספקתי לסדר, אארגן כשאחזור אבל אם היה יודע שקנית זה היה מקטין את הסיכוי שיזרוק... לא?

מתי היה לי לדבר איתו?... ומה הבעיה להסתכל בשקית לפני שזורקים? היא היתה על הספה, לא שמים פח זבל על הספה, זה בוודאות לא זבל