קרה לכן שאמרתן משהו ממש טיפשי בטעות לבעל שלכן שפגע בו והתחרטתן כל כך שלא יכולתן לשאת את התחושה שפגעתן? אני מרגישה כל כך רע! אמרתי משהו ממש ממש שטותי לבעלי ושניה אחר כך קלטתי כמה היה מפגר, עכשיו בעלי אחד כזה שנפגע אבל "עובר הלאה מהר" לא מראה את הרגשות שלו, רק נראה עצוב כזה, וגם הוא לא ממש רוצה לדבר על זה רק מבקש ממני לא לדבר על זה שהוא נפגע והכל בסדר, ואני טיפוס שהפך חייבת לדבר כדי ללבן את הדברים ולסלוח, או לבקש סליחה ולהתנצל. וזה יושב לי בגרון דווקא בגלל שהוא מחליק את זה כלפי חוץ וכיאלו ממשיך הלאה (ואני יודעת שזה פגע בו ממש) כי פשוט ככה הוא למד להתמודד עם דברים בחיים פשוט להתעלם, ואני כזאת שבוחשת עד שנרגעת , ועכשיו מרגישה שאני חייבת לדבר איתו ומנסה לשחרר כי הוא ביקש שלא. אוף הלוואי הייתי לוקחת את הזמן לאחור ולא אומרת. והוא כזה בעל מדהים! הוא האבא והבעל הכי שיש בעולם, ואני כזאת טיפשה! כמעט ולא קרה לנו דבר כזה בנישואין שלנו ואני פתאם מרגישה קצת מבוהלת ומפחדת שהוא ישא את הפגיעה בלב, רק שלא ישתנה לי! אני אוהבת אותו כל כך! ואני יודעת שגם הוא, ולכן אני יודעת שזה פגע בו כל כך..

אל תתנצלי במילים אלא במעשים, והכוונה היא שתראי לו דרך נתינת יותר אהבה שאת מצטערת ולא באמת התכוונת למה שאמרת

זה תחושה מוזרה כזו להרגיש שפגעת במישהו שאת אוהבת חשוב לך, זה לא קרה לי כמעט במהלך הנישואין שלנו ואני מרגישה רע ולא יודעת איך לאכול את זה, וזה גם לא היה בכוונה לכן עוד יותר אני כועסת על עצמי למה לא חשבתי יותר

לאבי אנחנו בימים של הרחקות אחרי הלידה אז חוץ ממילים אין לי יותר מידי..

אנונימית תני לו להתבשל בתוך עצמו אולי צריך קצת זמן לעכל ותפתחי את זה עוד מעט

תמיד כשיש נושא כזה שהוא לא מסוגל לדבר עליו הוא תמיד אומר: נדבר מחר.....מה שלא קורה אפעם, ואני לאט לאט התחלתי להרגיל אותו כן לדבר על רגשות כימ זה משהו שפשוט קשה לו לעשות, ובזוגיות מאד חשוב להגיד מה שיש על הלב לא להעביר האלה, אתן מבינות שזה מה שמדאיג אותי? והוא דווקא נוח לו ככה, ואני לא שופטת אותו פשוט ככה הוא התרגל לחיות, יש דברים שאני משחררת אבל יש דברים שכן חשוב לי לדבר עליהם ולהגיע לאיזה הסכמה , לא שזה לא קורה , פשוט אני כשקורה משהו חייבת מיד להוציא והוא צריך לעכל וכל פעם מחדש אני לומדת לשחרר אותו, מקווה שהפעם כן נצליח לדבר על זה "מחר" ולהרגיע גם את המצפון שלי וגם לדעת שהכל בסדר אצלו ואנחנו בסדר

את יכולה פשוט לבוא אליו ולדבר בלי לצפות ממנו לדבר הוא נפגע את זה הבנת אז תבואי ותתנצלי זה לא מסובך ולא מצריך ממנו יותר מידיי בטוחה שזה יעשה המון 💜

התנצלתי:) אבל עדיין כואב לי הלב עליו ושזה בכלל קרה, לומדים מטעויות מה אני אגיד.... אין שלמות כל הזמן ואני צריכה להבין שקורה שפוגעים/ נפגעים. ואני גם יודעת שהוא אוהב אותי וזה חעבור, וגם התחושה הרעה שלי תעבור

הייתי חייבת לפרוק

אולי תכתבי לו הודעה ותכתבי מה שכתבת פה למעלה - שאת מרגישה כלכך טיפשה והוא אבא מושלם ונהדר וכו׳..

עשיתי ואני מרגישה יותר טוב עכשיו

יופי❤️ שולחת לך חיבוק! ימי הרחקות הם הכי קשים אחרי הלידה.. הכל גם ככה קשה והורמונלי..

.