אם הייתן קונות בית למגורים משקיעות שם הון תועפות לך ולבן זוגך. בן זוגך החליט שהבית לא לטעמו מבחינת הגודל ממש דקה לפני הלידה. והוא רוצה להשכיר ביחד דירת גן גדולה ומרווחת שכמובן לא פחות מ7,000. הוא רוצה שאשכיר את הבית שלי שקניתי אחרי שהשקעתי בו את חיי ומהכסף של השכירות נלך ונשכיר בית גדול יותר. וגם הוא ישתתף בשכירות(אציין שיש לו 2 בתים ושניהם מושכרים). מרגיש לי כאילו נתתי את חיי לבית שלי לפינה שלנו כי אף אחד לא מתחיל מוילה בסביון. מתקדמים לאט לאט

וכמובן שאני בחשיבה שבכלל אני רוצה לסגור משכנתא כי גם ככה החיים בארץ לא קלים.אז למה שאשקיע בבית שהוא לא שלי!אם יש לי בית שאפשר לגור והוא 4 חדרים ובשבילי הוא מספיק מרווח.

אדם שייש לו לעולם לא יסתפק במה שיש לו לצערי. המצב במדינה גם ככה קשה ועוד לשלם למישהו אחר שכירות שיטמטם לכם את המוח וזה מותר וזה אסור ושכנים שה’ ישמור יודע מה יצא... שיוותר הבחור חחח

זה בית רק שלך? אם כך זה אפילו פייר, לך בית ולו שניים. יש לכם הכנסה יפה לשכור בית ניטרלי. אני גם כך הייתי עושה.

מה פייר?החשבונות נפרדים. הכסף שלו לא מתחלק בין שנינו.אנחנו לא נשואים.רק ידועים בציבור כרגע.

אז תעשי אותו הדבר. אם הבית שלך ההכנסה ממנו לך. ובלי קשר אם הכל מופרד ממליצה לך לעשות הסכם ממון.

הוא כרגע משתתף בשכירות?

כאילו המשכנתא

בכלמצב אם נוח לך וכייף לא הייתי עושה שינויים לפני הלידה. תזרמי עלזה אחכ אבל עכשיו תנו לעצמכם את הפינה את השקט של הרגוע והמוכר. זה לא זמן לעשות מעברים