שבועיים אחרי לידה, התחלתי להניק ואז הרגשתי יותר מדיי .. לא סבבה לי כל דקה להניק ולא לדעת כמויות וכו'.. אז התחלתי שאיבות למרות שהבטחתי לעצמי לא לשאוב שוב כמו משוגעת( הריון ראשון שאבתי בלעדית). והנה אני מוצאת את עצמי כל שלוש שעות שואבת ואן להיות כנה.. באלי שהחלב ייגמר ופשוט אתן תמ''ל ..אבל עדיין משהו תמיד מושיב אותי לשאוב.. כאילו 'אני לא רוצה להפסיק'.. לא באלי להיכנס ללופ של שאיבות ברכב, אצל אורחים, כל הזמן להיות תלויה במשאבה.. איך עוצרים את זה!

אופ זה קשה ככ להניק ולשאוב

אחות עושים בישביל הילדים שלנו הכי טוב

תסמכי עליו!! הוא יונק כמה שהוא רוצה וצריך💙 אין צורך לשאוב כדי לדעת כמויות

אני מבינה לגמריי את כל התחושות שלך. אבל תכלס בהנקה.. הוא מקבל ולקוח מה שהוא צריך. אם אין לך כח להניק... זה בסדר. גם תמל זה בסדר. להניק זה ממש קשה.. ממש.

אולי תעזרי ביועצת הנקה לחזור להניק במקום לשאוב?

אין לי קושי בלחזור ולהניק.. מאמינה שהוא יתפוס שוב ולא תהיה בעיה.. אבל לא מתאים לי שהוא יושב לי על הציצי שעה ואח'כ שוב.. זה כל היום על הציצי ..אני באמת מותשת מזה.. וגם מהשאיבות

זה הרבה זמן בהתחלה אח״כ יונק רק כמה דק 10 דק יונק בערך אמלי בן חצי שנה נדיר שמתפנק לאיזה 40 דק בקפיצת גדילה אם באמת משהו עוצר אותך מלהפסיק עדיף להניק ולא לשאוב שאבתי בהתחלה כי גם פחדתי על כמויות וזה באמת מתסכל כל 3 שעות לקום לשאוב ובלילה וזה נוראי ועכשיו מושלם לנו בהנקה בהצלחה ♥️

החלטתי בלילה להביא תמ''ל.. אבל במהלך היום זה טירוף כל רגע השלמות.. למה הם יושבים כל כך הרבה וסוחטים את הפטמה !!