חייבת לפרוק בעלי ואני נשואים שנה פלוס עם תינוקת ראשונה בת חמישה חודשים מאז הלידה היחסים שחנו מאוד מעורערים , אני בגלל הביטחון הירוד בעקבות הגוף שעוד לא חזר לעצמו והוא בגלל האשמות. הריבים העיקריים זה שהוא מסתכל על בחורות אחרות ואני טוענת שלא נמשך אליי והוא טוען שכן. זה המשיך לזה שראיתי שממש עומד לו באמצע הלילה וכשאני אומרת לו הוא אומר שזה בגללי ואני מסבירה שהוא רחוק ואפילו לא מחבק. עד לזה שאנחנו מסתובבים מחוץ לבית וכל בחורה שעוברת הוא בוחן אותה. התחלתי לעקוץ ולהגיד לו ״אהבת?״ והוא מתחמק ואומר ״את מי? את אישתי ? כן מאוד!״ בעלי עובד במשמרות ובדרך כלל תמיד שהיה חוזר בלילה הביתה היה נוגע בי מחרמן והיינו שוכבים. כל פעם שהייתי שואלת אותו אם מביא ביד מאחורי הגב שלי אמר שלא בגלל שבתחילת הזוגיות אמרתי שזה בעיניי קו אדום שגבר מביא ביד במקום לשכב עם אישתו. אז הוא אמר ״אני לא מביא ביד למה שתחפשי איך להתגרש ממני?!״ זה התירוץ שלו. כמובן שאני לא מאמינה לו. אתמול הגיע הביתה אחרי ששכבנו פעם אחרונה רק בשבת כי עבד ראשון שני מ18:00 עד 06:30 בבוקר. וגם פה התעצבנתי עליו שלא ניסה לעשות כלום בזמן שהיה בבית והוא תירץ את זה ״היית עם הילדה״. נכנס למיטה שם יד קרה על המותן שלי ונרדם. הילדה בדיוק התעוררה והתעצבנתי עליו ממש. אמרתי לו שבחיים לא חשבתי שיכנס למיטה אחרי ארבעה ימים שלא שכבנו אחרי שאמר לי שהצטבר לו חרמנות ולא ירצה לשכב איתי, אמרתי שאני לא רוצה להיות איתו יותר ו שהבנתי שהוא מביא ביד. אחורי הגב שלי וכנראה שוכב עם אחרות. מה לעשות ? אני ממש מתוסכלת

היי אנונימית נשמע שאתם ממש בלופ. את מכניסה את עצמך לסחרחורת לא בריאה לא לך לא ולא לקשר. חיים משותפים, זוגיות עם ילדים זה הרבה יותר מאיך שאת נראית כרגע. לדעתי ככל שתחפשי אותו זה רק ירחיק אותו. אגב לי התדירות לא נשמעת בעייתית שכבתם בשבת ואתמול היה יום שלישי אבל אולי אתם רגילים יותר. אם זה מפריע לך התדירות תזמי גם. את גם יכולה להגיד לבעלך בשיחה פתוחה שאת צריכה שיותר יחמיא לך… אתם דתיים? למה זה בעיה אם מביא ביד מדי פעם? וגם אם מביא ביד זו קפיצה רחוקה להגיד ששוכב עם אחרות.

את אחרי לידה תתני לעצמך ולו זמן להסתגל למצב החדש. שולחת לך חיבוק בטוחה שבקרוב ישתפר, תחזרי לעצמך ותרגישי יותר טוב ובטוחה בעצמך

אנונימית יקרה ההמלצה הכי חשובה שכדאי לך לקבל היא לפנות לטיפול פסיכולוגי. נשמע שבעלך עובר אתך טלטלות לא פשוטות, וזה כמובן כי את אחרי לידה והורמונלית ועדיין מסתגלת לכל השינויים. אם את רוצה להציל את הזוגיות שלך, את חייבת להרפות, לתת לגוף שלך ולעצמך להחלים ובעיקר להעריך את בן הזוג שלך שנראה שמתאמץ מאוד לא להיכנס אתך לפינות שאת כל הזמן מושכת אותו. להגיד לבן אנוש לא לאונן זה לא אנושי. את נשואה כולה שנה, עוד תלמדי הרבה מאוד שיעורים לחיים שאחש מהם הוא חיה ותן לחיות. הוא לא יכול להיות חייל שלך שלא נוגע בעצמו כי המפקדת לא מרשה. את חייבת לתת לו אוויר, הוא אוהב אותך, הוא שם בשבילך. יש לך בעיקר בגלל כל השינויים הגדולים של הלידה המון חוסר ביטחון ובעיות בדימוי העצמי. תעבדי על זה כי זה קשור אך ורק אלייך ותשמרי על כל מה שטוב ביניכם.