רושמת לו מכתבים יפים הודעות יפות ניתנת לו מלא נשיקות חיבוקים ואומרת מילות אהבה אני אוהבת אותו אבל בתוכי ??? יודעת אנחנו לא צריכים להיות ביחד שאנחנו לא מסתדרים אנחנן לא חושבים אותו הדבר יש לנו יותר מידי חילוקי דעות כני אוהבת אותו לא אימרת שלא והוא גם אוהב אותי והמון אבל אני חושבת שאם לא היה ילדים בסיפור מזמן היינו נפרדים למרות שנפרדנו פעמיים שהיינו בני זוג ואחרי יום חזרנו מרוב שהתגעגענו אחד לשני אוף אני כל כך מתלבטת ומה לעשות ומשתגעת ממחשבות

איזה חילוקי דעות

הוא מעשן אני לא הוא מעשן בשבת אני רוצה לשמור את השבת הוא לא יוצא איתי לשום מקום אני אומרת לו מיליון פעמים אנחנן בלי הילדים בוא נלך קצת להסתובב לא צריך אם צריך לקנות בגדים תמיד אני הולכת לבד אם אני רוצה ללכת למשפחה שלי הוא אף פעם לא בא תמיד אני הולכת לבד כי נמאס לי לריב איתו על זה ולמשפחה שלו תמיד אני הולכת אני אומרת לו בוא נצא בערב נביא בייביסטר משהו לא אני לא סומך על אף אחד או שאין לי כח אבל אם זה לצאת עם חבר שלו בוא יוצא עד 4 5 הבוקר אין לו בעיה הוא לא אוהב איך שאני מתלבשת אומר לי שאני מתלבשת כמו בת 100 אני מרגישה שלפעמים בעבר חירטט אותי על כמה דברים לא שהוא בגד אבל עדיף חירוט אותי אולי כדי לא לפגוע בי לא יודעת אני לא יודעת פשוט מרגישה שלפעמים אני צבועה אני לא יכולה בלעדיו יהיה לי מאוד קשה לראות אותי כם מישהו אחר אני אפילו לא יהיה מוכנה טבל מצד שני אני לא אוהבת אותו כמו פעם אני מקנאה לו בטירוף והוא מבחינתו מרגישה שהוא לא מקנא למ כי הוא יודע שאני לא ילך לעולם או שאני לא ימצא מישהו אחר