רק אני מפחדת לגדל את הילד שלי ושיום יבוא והכלה שלי תקח לי אותו ממני ותסיט אותו עלי? ( לא חסר כלות כאלה)

חחחח לא רק את מפחדת מזה אבל אני למדתי בחיים שכל מה שצריך לקרות יקרה. אם זה מה שצריך לקרות לבן שלי זה מה שיקרה, הסיפור של כולנו כתוב לא משנה מה נעשה (: לפחות זו האמונה שלי

אם את אמא טוב אין שום סיבה שזה יקרה ,בדרך כלל זה קורה שההורים עשו טעויות גדולות מאוד שגרמו נזקים והכלה מרגישה כעס וטינה על זה ומשם מגיע ההסטה נגדם זה בעצם כי היא אוהבת את הבן זוג וקשה לה על מה שהוא עבר /שנעשה לו

לא חושבת שרק את

מתישהו כן היא יכיר את אהבת חייו וכל התשומת לב תלך אלייה אבל זה ממש לא אומר שתסיט אותו ולא מסתכלים על זה שתקח אותו ממך כי הוא לא שייך לך, הכל תלוי בגישה שלך

זה חתיכת נושא.. חשש שהוא לגיטימי על אף הריחוק שלו מהמציאות כרגע, מבחינת זמן אני מתכוונת. בגדול אני חושבת שהכבוד צריך לבוא משני הצדדים, האישה/כלה מריכה לזכור מי חינך את בעלה, והחמות/האמא צריכה לשחרר ולהבין שהבן שלה עזב את הקן וכרגע מרכז חייו (אם אפשר לקרוא לזה ככה), מצוי בבת הזוג שהוא בחר לו. המכה יכולה לבוא משני הצדדים, וזה הכל שאלה של איזון ולא מאבקי כוחות בין האמא לאישה.

אני אישית לא רואה את זה קורה מקווה לחנך את הבן שלי מספיק טוב לכבוד הדדי, שתהיה תקשורת טובה בינינו ולחנך גם את עצמי לקבל את הבחירות שלו, לשחרר ולא לדחוף את האף לאן שלא מתאים.. ונקווה לטוב

וגם אני בקשר טוב עם חמותי, הילדים שלי לא ישמעו אותי מזלזלת בה או מתעצבנת עליה גם אם אני צריכה לנשוך את השפתיים לפעמים. יש דרך לומר כל דבר