אני רוצה לפתוח כאן נושא מנסיון אישי שלי והלוואי וזה יעזור למישהי. משבוע 36 אני מתפללת ללדת, נמאס לי לסחוב, היה לי קשה, רציתי עלכך לקבל זירוז וללדת.. בשבוע 38 התגלו לי אנזימי כבד גבוהים, הופנתי למיון ואחרי 4 ימי אשפוז הוחלט על זירוז. קיבלתי ציטוטק. פעמיים. זהו. אין לי מילים לתאר את הזוועה הזאת. פשוט אין. עברתי 24 שעות רצופות של צירי זירוז- מה שאומר שאין מנוחה לרגע, כל 30 שניות ציר נוראייי שקורע את הבטן מבפנים, הגעתי למצב של בכי חלוש במשך שעות, בלי כח לזוז, לאכול, לישון, או לשכב במיטה.. כל כמה דק מקיאה את נשמתי על כל הסביבה בלי יכולת אפילו להרים את הראש. בפתיחה 4 ירדתי לחדר לידה וקיבלתי אפידורל. אני 4 ימים אחרי לידה, לא מסוגלת לישון למרות העייפות המזעזעת, כל פעם שאני עוצמת עיניים הזוועה הזאת חוזרת אליי, אני מנסה להדחיק, לא לחשוב, לנסות להתמקד בדברים אחרים וזה פשוט אופף אותי מכל הכיוונים 24/7. בסיוטים שלי אני עוברת את זה שוב וזה הדבר הכי מפחיד בעולם. המיילדת הסבירה לי שמה שעברתי היה נטו בגלל הזירוז. לא שום דבר אחר. במחשבה אחורה הייתי משלמת הרבה כדי לסחוב עוד שבועיים שלוש ולא לעבור את זה. בבקשה תחשבו על זה לפני שאתן שוקלות לקחת זירוז כי אין כח או כי כבד. כמובן שאם זה בגלל סיבה רפואית לא חושבים פעמיים, אבל לא סתם, בבקשה, זה לא שווה את זה.

מאמי קודם כל תהיי חזקה עברתי זירוז בלידה הראשונה בגלל ירידת מים וחוסר התקדמות, 16 שעות הייתי בחדר לידה מתוכם 5 שעות בפתיחה מלאה עד שלקחו אותי לקיסרי,הרגשתי שעזבתי את היקום מרוב כאבים ומותשות, אבל בלידה השנייה והשלישית והרביעית והחמישית היו לי חוויות טובות, לידה זה באים ואי אפשר לדעת איך היא תעבור,מחבקת אותך, ומאחלת לך בעזרת השם בלידות הבאות שיהיה לך חוויה טובה יותר!

ממש עצוב לי על מה שעברת אבל אני חייבת לתת פה אור לבנות שהולכות לקחת זירוז כדי שלא יפחדו אני עברתי שתי לידות וזאת עם הזירוז הייתה חלום דווקא השנייה פחות

זה מכניס לחרדה הפוסטים האלה יש נשים שתכף יולדות כמוני וזה מזה לא כיף לראות את זה

ליאן אני מצטערת שזה גורם לך להרגיש ככה❤️ באמת שהפוסט מופנה לטובת בנות שמתלבטות אם לזרז או לא.. אני מאחלת לך שתהיה לך לידה מדהימה וקלה ושזו תיזכר לך חוויה הכי טובה שיש❤️❤️

לכי לעשות עיבוד לידה לשחרר את הטראוומה