בנות אני לא יודעת מה עובר עליי , נמאס לי להיות בבית אני בחופשה לידה 4 חודשים עברו , כל פעם שרואה את בעלי אנחנו מתווכחים המערכת יחסים לא כמו פעם , מגע בקושי יש , אפילו לא חושבת על זה , כאילו כל פעם מתווכחים רק שיחות סרק , מאוכזבת מאנשים תקופה שלא כ''כ טובה , כל הגוף כואב לי , התינוק שלי בקושי אוכל , לא יודעת אני לא עובדת כרגע , כאילו נמצאת במבוי סתום. משועממת למות מתה לצאת לצחוק חוויות עם המשפחה חופשות וכדומה , אבל הפער גדול בין מה שאני רוצה לבין היכולת לעשות , גם מבחינה כלכלית צפופים , אני לא יודעת מה עובר עליי? האם זה דיכאון לידה ?

החיים שלך השתנו הם לא כמו פעם ואת צריכה להתאים את עצמך לסיטואציה. אם אתם חיים בצמצום ואת לא נהנית בחופשת לידה אולי תחזרי לעבוד ושימח אותו במעון. זה קשה אבל כשחוזרים לעבודה יש לך את הסדר יום שלך, את יכולה לאכול ולשתות כמו שצריך, פוגשים אנשים ועסוקים בעבודה ואז לא משעמם. לתינוק יש גם סדר יום ויכול להיות שזה מה שיתאים לשניכם

מאוד טבעי מה שאת מרגישה, ולהיות בבית בחופשת לידה זה באמת מאוד משעמם! (אולי לא לכולם אבל להרבה) אני ממליצה בחום לשים את התינוקי במשפחתון וללכת לעבוד- זה ישנה לך את החיים ותראי איך הכל משתנה לטובה. אני חזרתי לעבוד שבועיים וחצי אחרי לידה וזה הדבר הכי טוב שעשיתי לעצמי, בנוסף שמתי אותו במשפחתון בגיל 3 וחצי חודשים וזה הדבר השני הכי טוב שיכולתי לעשות 💕 תראי איך הכל ישתנה - מאוד ממליצה 😊

אני נהיית קצרה עצבנית , אני לבעלי כבר לא מקיימים יחסים הוא אומר שמרגיש לידי שהולך על ביצים. שהוא לא בבית אני מתעצבנת על כך שקשה לי עם הילדים . ושהוא בבית אין שיחות עומק ,והוא לרוב מגולל בטלפון.ואנחנו רבים אני הגעתי למצב שאני שואלת את עצמי מה עובר עליי .לדוגמא יש לנו אירוע משפחתי בקרוב איך שהציעו את ההצעה שכל אחד בא עם משפחתו ישר סירבתי בתוקף. לא היה באלי לראות אף אחד. עד שלבסוף שיכנעו אותי הוריי ואחי , 'ילמו לי על האירוע ולא השאירו לי ברירה אלא לבוא. עכשיו בדיעבד אני כן יכולה לראות את ההנאה בזה ואפילו מצפה לאירוע , אני עוברת תקופה קשה שבא גיליתי שלא כולם טובי לב כמו שחשבתי . והתאכזבצי מאנשים , שחשבתי שטובים.זה עולם אכזר. אין אמונה באף אחד . מרגישה בודדה , אפילו שאני במערכת יחסים בעלי בקושי מדבר איתו שיחות של בעל ואישה אישיים על המשפחה שלו. או הריכולים הקטנים של בני זוג הנורמלים כמו כל זוג , אין את זה הרגיש לי שהוא נאמן למשפחתו מאשר למשפחתו הגרעינית. גם בו כ''כ אין לי אמונה. מאנשים מלאי תשוקה וכימיה מטורפת יצא שלא התנשקנו אפילו כמעט שבוע. הוא לא מנסה ליזום . ואני רוצה להרגיש אהובה , שירצה אותי. הוא פשוט צריך ללטף להראות חום ולשאול אותי איך אני מרגישה לעודד ולהרים אותי אבל הוא לא מנסה לחפור ברגשותיי. זה טבע כזה שלו. שיכול להיות פיל בחדר והוא לא ידבר אפילו שיודע שיש בעיה , אני מרגישה שהשתניתי עובר עליי משהו , אני לפעמים מגיעה למצב שלא יכולה להישאר לבד בבית כבר נמאס לי. אבל אני בדרך אחרי החגים אחפש עבודה . הגעתי למצב שלא באלי לראות אף אחד כולל את משפחתי , לקחת את הילדים למקום רחוק . נכון לעכשיו אני רואה את הדברים באור שונה. אבל נראה לי שאני בדיכאון או לא ידעת מה . מאז הלידה היו לנו 2 ריבים עוצמתיים חוזרים שכמעט חתכתי ממנו מהצד שלי בסוף השלמנו . הייתי מפוצצת הורמונים או לא יודעת מה. סה''כ רוצה שיראה לי אהבה ,שילטף אותי במהלך היום , יביא איזה נשיקה , יסתכל לי בעיניים וישאל לשלומי באמת. תודה למי שקרא למרות החפירה . אשמח לעצות ותובנות

לגביי אנשים - כן אנשים הם לא טובי לב, ויש אנשים רעים ויש המון אנשים שרק מרוכזים בעצם - אני אישית לא סומכת על אף אחד. אני לא חושבת ש 100% מהאנשים הם רעים אבל קשה לדעת על מי לסמוך אז כמו שאומרים ״כבדהו וחשדהו״ לגביי בעלך - ניסית לדבר איתו שאתם לא בריב (ברגוע) ולהסביר לו מה את צריכה ומצפה ממנו, ממש כמו שרשמת לנו פה? הגיוני מאוד שאת קצרה ועצבנית ומרגישה ככה, זה נובע קודם כל מחוסר שעות שינה, דבר שני מזה שאת כל היום בבית שזה בפניי עצמו קשה (זוכרת איך שהיו סגרים בקורונה אנשים פשוט השתגעו משעמום ועצבים) ועוד אני מדברת על כאלו שלא היה להם תינוק… לכן אני אומרת שהכי חשוב לדעתי בשבילך זה לייצר לך את השגרה שלך - למצוא עבודה למצוא לך סוג ספורט שאת אוהבת ולעשות באופן קבוע (אני למשל עושה פילאטיס מכשירים 3 פעמים בשבוע קבוע) תשקיעי בעצמך אם זה ציפורניים/מספרה/כל טיפוח שחשוב לך- תראי שתעשי את הדברים האלו את תרגישי הרבה יותר טוב ושאר הדברים יסדרו יחד עם זה - כי התחושה הטובה שלך זה הבסיס להכל.

רומי- תודה רבה על התגובה .. אכן את צודקת יש כ''כ. רבה דברים שאני רוצה לעשות בגדים שיער ציפורניים ריסים. כל פעם מתפקשש לי , אני בפירוש יודעת שזה יעשה לי טוב , אני יודעת שברגע שאהיה מרוכזת בעצמי דברים יעברו לידי ככה . יש המון דברים שעשה ואמר ורבנו הרבה השבועיים האחרונים. הוא עם האגו שלו אפילו לא מנסה ליזום סקס , אני רוצה פשוט לראות עד לאן יגיע מעניין אותי. .מצחיק שהוא יודע שאני לא כאתמול שלשום והוא לא פותח את הדברים. זה דברים שאני רוצה שיעבוד על עצמם. אני מאוד רוצה להתפתח מבחינה אישית. . אבל אני עם עוד 2 בנות בבית פלוס תינוק , הפער בין הדברים שאני רוצה ועד כדי יישום קשה. זקוקה מאודדד לנופש!! השיגרה שלנו הורגת אותי - כל יום אותו דבר לא יוצאים לאנשהו עם הילדים. הנה עכשיו חול המועד הוא עובד , ואני בראש של לטייל עם הילדים. אבל זה מבאס שיש עבודה למחרת. בקיצור אנחנו מאוד מרוחקים. שנינו מנסים לשמור על פאסון. אני מרוחקת וכך גם הוא לא מדברים כמו פעם. לא מתקשרים כמו פעם..והוא לא פותח את זה . מרגישה שצריכה ריענון אפילו בלעדיו רק אני והילדים לנפוש ולחשוב , עם זאת זה גם לא פשוט לבד עם 3 ילדים. תודה רומי שאת עונה לי זה עושה לי טוב

אין לי חשק לבשל- לעשות דברים . קשה לי לתפקד כאישה לפעמים בא לי לסרוק זין. חלביות אך ורק עם עצמי. אך יש ילדים זה קשה . בגר''כ אני בחורה חיובית , אוהבת לצחוק להנות מהחיים. . . מרגישה כבויה לאחרונה בודדה. .הכי מעצבן שאני מצפה ממנו להיות קצר גבר בוגר ושיגיד- מה קורה איתך הכל בסדר את לא כמו תמיד , ואז נדבר . אבל לא , הוא מעדיף להתעלם מהפיל בחדר , זה הורג אותי. ותמיד אמרתי לו שאני אישה שצריכה המון תשומת לב , אם זה מגע באמצע הסלון שאנו יושבים על הספה נשיקה קטנה , ליטוף , אמרתי לו עוד שגם היינו ביחסים מעולים . פשוט זה לא אופי שלו , הוא אומר סבבה אני אשתדל. לבסוף לא מיישם את מבינה !!!!!!

היי, איך את? דברים השתפרו?