רבנו בצורה מגעילה ביותר ואז השלמנו כביכול, קשה לי מאוד אני מרגישה מאוד כועסת עליו, מרגישה שזה לא הבן אדם שאני רוצה להיות איתו, גם קשה לי מאוד עם אמא שלי שכל פעם מעירה איך לטפל בתינוק הבן חודש, שלא לדבר שבן זוגי הרבה יותר מחובר אליו ומצליח בזה, אני מרגישה אבודב מכל הצדדים, התינוק בן חודש ואני מרגישה שלא בא לי כלום אפילו לטפל ואם כן אני עושה את זה בלי חשק. לא רוצה להיות תלויה בזוגיות בשביל להיות מאושרת ולטפל בתינוק כמו שצריך.מפחדת להיפרד להישאר לבד אבל עד כמה אני צריכה לספוג.

אחרי תינוק זה ידוע שהזוגיות יכולה להתערער ולהשתנות. כל החיים משתנים. אל תסתכלי על הזוגיות שלכם כרגע כפי שהיא. היא מלאה בהורמונים, בשינוי חיים קיצוני, באחריות כלפי תינוק קטן שרק נולד. הכל השתמה לכם בפן האישי ובפן הזוגי. כך שכרגע.... קחי הכל בערבון מוגבל. כל ריב מכוער, כל התרחקות בינכם, כל דבר. תני לכם זמן בתור זוג לעכל את השינוי חיים, ומה שיעזור זה המון שיתוף פעולה. לעשות דברים יחד גם אם זה כרגע רק קשור לתינוק. לקלח יחד, להתעורר יחד בלילה ולא להישאר לבד, לחלק תפקידים , לשחק איתו. תשתדלו לעבוד יחד. ותני לזמן לעבור ורק אז תבחני את הזוגיות. אל תחשבי בכלל כרגע על להיות לבד. אם זה לא זה, זה לא יהיה זה גם בעוד שנה. תניחי לעצמך עם מחשבות קשות. את אחרי לידה וצריכה להתרכז בהחלמה של עצמך. תדברי איתו על מה שאת מרגישה. בהמשך התינוק גדל ואתם מקבלים ביטחון? תוכלו גם לצאת רק את והוא, ושניכם עם התינוק. ולאחר כמה חודשים תבדקי מה המצב בינכם. ממש לא עכשיו. בקשר לתינוק... החודש /חודשיים הראשונים הם הכי מלחיצים בעולם. הבכי שלו יכול לקרוע את הלב. כואבת לו נורא הבטן, הוא עד לפני שנייה היה ברחם שזה המקום הכי מוגן, ופתאום כל צליל/ריח/מגע/מראה/תחושות שלו כמו רעב ועייפות מלחיצות אותו נורא והוא רק בוכה. לאט לאט זה יעבור ואת תלמדי להכיר אותו. גם אם את מטפלת בלי חשק זה בסדר. לא תמיד אנחנו מסוגלות לטפל בכיף ובצחוק אחרי רוטינה של טיפול. חשוב לחלוק את הטיפול עם המשפחה כדי לשמור על הנפש שלך שכרגע מאוד עדינה. ככל שתהיי עם התינוק ותתמודדי עם הבכי, ככה תכירי אותו יותר טוב ותתחברי אליו. זה לפעמים לוקח זמן. וגם אם יש מישהו שמטפל כרגע יותר "טוב" או את מקבלת הערות על הטיפול אל תשכחי ש -- א ת אמא שלו. את הדבר הכי יקר לו והוא לך. לך יש אינטואיציה(גם אם את כרגע לא מרגישה אותה) הכי חזקה לגבי הבן שלך. את יודעת הכי טוב מה נכון עבורו. וגם אם תטעי, זה בסדר. כל עוד תהיי שם בשבילו. בקיצור אחרי כל החפירה כל מה שכתבת אני מזדהה לגמרי אני 4 חודשים אחרי ורק עכשיו איכשהו הזוגיות מתייצבת(גם , עוד לא ממש) ורק לאחרונה אני מרגישה שאני מכירה את התינוק שלי יותר טוב. ורק עכשיו מסתכלת על הגוף שלי במראה, מה שלא העזתי לפני. כל אחת והקצב שלה! תלכי רק לפי הקצב שלך. תקשיבי לעצמך ותגידי לעצמך שכל מה שקורה לך בחודשים הקרובים הוא טבעי לחלוטין ועובר על כולנו❤️🙏🏻💖

לוקח שנה בדרכ עד שהזוגיות חוזרת לעצמה הייתי ממליצה ללכת לבדוק דיכאון אחרי לידה

תודה באמת מעריכה💕 קוראת שוב ושוב..

תשובה מדהימה מור

תודה איזו מתוקה❤️ אני פשוט באמת באותו מקום ממש קצת אחרי אז יש אופטימיות צריך קורס "הכנה לאחרי הלידה" ולא הכנה ללידה😪