הילדה שלי בת שנה מתעוררת בלילה בצרחות לא מצליחים להרגיע אותה אלא אם כן סיבוב בעגלה באוויר לא רוצה את ההרגל הזה אני רואה שמוציאה שיניים עם נורפן והכל לא נרגעת,ביידים לא נרגעת עשינו בדיקות דם ו3 רופאים ומיון הכל בסדר מה אני יכולה לעשות אני נשברת ובוכה והלך שלי נשרף

כנראה שמדובר גם בקפיצת גדילה, גם לנו הייתה ריגרסיה בשינה באזור גיל שנה.

נשמע כמו קפיצת גדילה. הייתי ממשיכה להרדים כמו שהרדמתם עד עכשיו ולא עם העגלה כי כמו שכתבת, זה הרגל לא טוב.

היא פשוט לא ישנה קמה צרחות היא עברה המון שינויים אני הכי מנסה להבין אבל אני מפחדת שאני בתור אמא מפספסת משהו רפואי הלכנו לרופא פעמיים הינו במיון אומרים לי שזה שיניים וזה הגן והסתגלות והילדה היתה גם מאושפזת שזה משהו שבכלל שבר אותה ואני חסרת אונים אני בוכה איתה ביחד היא לא נרגעת באף צורה אני מרגישה נוראית הכי לא נתתי לה הרגלים ותלות ופתאום היא הפכה לי לתינוקת אחרת גם היידים שלי ושל בעלי זה לא עוזר הילדה ממש צורחת. גם הנורפן לא עוזר רואים שמשהו כואב

לא תמיד בכי אומר כאב, גם אני הייתי בטוחה שזה רפואי, ואז זה התברר כביעוטי לילה, וריגרסיה בשינה שלקח לנו הרבה זמן לחזור למסלול אחריה.

על מה היא הייתה מאושפזת ומתי זה היה?

הבן שלי התחיל רגרסיה דומה בגיל שנה וחצי וממש צרחות של החיים וזה לא היה קשור למשהו רפואי וצלחנוצאת המשבר ע''י זה שחזרנו להרגלים של לפני הרגרסיה והיינו עקביים. אני לא אומרת לך לר להמשיך לחקור את הפן הקפורי, אם יש חשש תמיד בודקים, אבל תדעי שזה לא בהכרח קשור.

היתי מאושפזת בגלל זיהום בעצמות מפרק יד והיו מעירים אותה מתוך שינה כדי לפתוח וריד זה גם טראומה בשבילי אפילו אני יודעת שקיימת חרדת נטישה וקפיצת גדילה ברור לי ושיינים והכל אבל שוב אני מפחדת לפספס משהו שכואב לה ואני לא יכולה לעזור אבל אם זה היה אז היה גם במהלך היום ובמהלך היום היא שמחה צוחקת לא כאובה.. לכן הרופא גם לא רוצה לתת הפניה למיון כי לא רואה סיבה. ובצדק. פשוט לא מצליחים להרגיע אותה שהיא קמה ככה מתוך שינה היא בוכה בוכה עד שכבר לא נשאר לה בכי

כמו שכתבתי, *בהנחה ואין משהו רפואי ברקע*, צריך להפסיק להיבהל מהבכי. היא מבולבלת ועברו עליה דברים שגרמו לזה, אבל עכשיו אתם רק משמרים את המצב ע''י זה שאתם נלחצים מהבכי ובמקום לפתור את הבעיה אתם רק מנסים להשתיק את הבכי. היא צריכה אותכם חדים, ממוקדים ועם ביטחון. שתהיו לידה ותגידו לה שאתם סומכים עליה שהיא יכולה לחזור לישון ולא שתשימו אותה בעגלה פתאום, שזו לא הדרך שבה היא ישנה בד''כ ואין בזה צורך.

וזה שאת בוכה יחד איתה זה מובן לי, אבל זה ההיפך מעוזר לה. היא זקוקה לביטחון.

עוברת אותו הדבר בידיוק עם ילדה בת 10 חודשים